פנים רבות לשליחות
קריאה במקור
קראתי בכל לב · וישלח · פרק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אחת משלוש הדרכים שבהן לפי חז"ל, נערך יעקב לפגישה עם עשיו, היא הדורון. את הדורון יעקב אינו נותן לעשיו פנים אל פנים אלא באמצעות שליחים: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו".
השליחות בחז"ל היא מושג שכיח, המטופל מכל זווית אפשרית. מחז"ל עולה כי רק חלק מן הפעולות אדם יכול לעשות באמצעות שליח ולגבי פעולות אחרות אדם נדרש וחייב לעשותן בעצמו. אי אפשר למנות כשליח מישהו שיאכל במקומך, וכך גם לא ניתן למנות כשליח מישהו שיניח תפילין עבורך. אבל אפשר למנות שליח למכירת חמץ, אפשר למנות שליח לגירושין כדי שיטפל בהעברת הגט ליעדו וניתן אפילו לקדש אישה באמצעות שליח. אומנם, השליח מייצג את מי ששלח אותו אל המשימה וככזה הוא צריך להיות בר דעת ובר הבנה בנושא שלשמו הוא נשלח. השליח הוא ידו הארוכה של משלחו והוא אמור להביא לביטוי את רצונו המדויק בשבילו ולטובתו.
העובדה שהשליחות היא מושג מטופל ואפשרי אינה פוטרת אותנו מלברר מדוע בוחרים אנשים לפעול באמצעות שליחיהם, מי משתמש בשליח על מנת לסיים מלאכה המוטלת על כתפו ומדוע. הגמרא בקידושין מציינת: "מצווה בו יותר מבשלוחו", זאת מפני שברור שחלק מן המשימה הולך לאיבוד, "מתייבש", באמצעות השליחות. המשימה משילה מעליה אלמנטים מסוימים כשאינה נעשית בידי בעל הדבר. אנו מצפים מן האדם שעומד לקדש אישה שיתכבד וילך לפגוש אותה, שיסתכל לתוך עיניה של מי שעומדת להיות אשתו לחיים, לשמחה ולשלום. מכאן, שהפעולה הרצויה היא הפעולה האישית והעצמאית. מדוע אם כן אנשים בוחרים מפעם לפעם להיעזר בשליח?
הנימוקים לביצוע מעשה על ידי שליחות מגוונים ומשתנים בהתאם לסיטואציה.
כאשר אדם המעוניין לגרש את אשתו ממנה שליח לגירושין הסיבה לכך שהוא נמנע מלפעול ישירות מולה — ברורה. הוא רוצה לחמוק ממפגש ישיר, ממבטה הכואב. בדומה, כשמנהל צריך לפטר עובד הוא אינו נלהב לבצע את המשימה ויעשה הכול כדי להטיל את התפקיד על אחרים. כאשר המעשה אינו נוח, מתחמקים מלבצעו באופן אישי.
אבל ישנן סיבות נוספות: לפעמים שימוש בשליח נעשה משום כבודו של השולח. כאשר מדובר באדם שנושא משרה רמה למשל, אדם כזה אינו מתפנה לפעולות הפשוטות והשוטפות של החיים. את אלו הוא עושה באמצעות האנשים האמורים לסייע לו להתרכז בתפקידו המשמעותי. לאדם כזה יש יועצים ותומכים שתפקידם לבצע עבורו אפילו מעשים שנחשבים לאישיים.
לעיתים לא מעמדו של השולח אלא דווקא מעמדו של מקבל השליחות הוא כזה שאינו מאפשר להגיע עד דלתו. לפני הכניסה אליו עומדים שומרים ועוזרים. העברת חפצים מיד ליד תיעשה באמצעות מי שיש לו רשות להיכנס לשמש אותו.
שלוש פרספקטיבות אלו — אי־נוחות, יצירת מרחק של כבוד מהשולח, ואי־נגישותו של הנמען — קיימות בפרשה שלנו ביחס למתנותיו של יעקב הניתנות לעשיו באמצעות שליח.
מצד אחד, ניתן להניח שיעקב חושש מן המפגש עם עשיו. המבט בעיניו הוא הדבר שהוא רוצה לחמוק ממנו. 'הלבן שבעין' של עשיו מגלה את חולשותיו של יעקב כמי שלקח את הבכורה ואת הברכות וברח כגנב לשנים מרובות. המפגש עם עשיו אינו הדבר שיעקב חושק בו, בלשון המעטה. דא עקא, במתנה — כמו בקידושין — אם לא נותנים אותה מיד ליד, השליחות מצליחה לקיים רק פן אחד של הענקת המתנה — העברת הקניין. היא אינה יכולה להעביר את השדר של אינטימיות וחיבה כמתנה שניתנת פנים אל פנים. היעדרו של המטען הרגשי הזה בולט כאן.
מצד שני, ייתכן שיעקב בוחר בדרך הזו של משלוח מפני שהוא רוצה לשדר שהוא נמצא במעמד אחר. יש לו כבר משפחה וילדים ורכוש רב ופמליה שלמה. בזה חפץ יעקב לפתוח בהכרזה שלא כדאי לעשיו להרהר ברעיון ל"התעסק" איתו. הוא לא יעקב שהכיר, האח התמים והלמדן. יעקב כבר אינו אנונימי וכל איום או פגיעה יהוו הכרזת מלחמה מול צבא ההגנה שלו.
פרספקטיבה נוספת אפשרית היא שיעקב חש או מעוניין לשדר שעשיו נעלה מכדי להתייחס למפגש איתו כאל מפגש בין שני אחים. גם עשיו כבר שליט ובעל שושלת מכובדת וטריטוריה שבה הוא שולט. לאדם כזה, לא ראוי לתת מתנה מיד ליד.
נראה שבין שלוש הפרספקטיבות נקט עשיו באפשרות האחרונה: "יֶשׁ לִי רָב" — רומז שהוא אינו סתם אדם אלא איש חשוב ובעל נכסים רבים.
יעקב בוחר להציג את עצמו כמי שהוא בעל מעמד: "כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל" — בחסד ה' עליו גם הוא איש נכבד ובעל רכוש.
אבל הסיפור כפי שמסופר מגלה לנו את הצד הנוסף, את פחדיו של יעקב. את העובדה שהתקדמותו של עשיו גורמת ליעקב בכל פעם מחדש לרעדה ולחרדה, על מאמציו לגלות תושייה ולחשוב על דרך התמודדות עם האסון הממשמש ובא. ברור שהתורה רצתה להציע ששליחת המתנות מטרתה הגלויה או הסמויה היא למנוע את הצורך במפגש ישיר.
השיח המתפתח בסופו של דבר בין עשיו ויעקב סביב המתנות אינו שיח בין שני אחים, אלא בין שני רוזנים בעיני עצמם. המעשה הלא מודע של יעקב: השימוש במדיום המרוחק להענקה, דווקא הוא שהשיג את המטרה המבוקשת. הריחוק שבמתנות הכניס את שני הצדדים למצב של העמדת פני אישים חשובים. במצב זה לאיש מהם לא היה יאה להיכנס לסכסוך כשני אחים ולהיאבק בשל איזה זיכרון ילדות רחוק. בסופו של דבר, הפחד והחשש מן הקירבה אכן השיגו את הריחוק המתבקש, על משמעויותיו, והגנו על יעקב.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Koren Edition 2022
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org/texts
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f