משפטיזציה
קריאה במקור
קראתי בכל לב · נח · פרק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במרכז עולם המסחר עומדת פעולת המכירה. ככל פעולה אחרת, גם פעולה זו בנוי מרכיבים קטנים שיחדיו מצטרפים לתמונה שלמה: החפץ עבר מיד ליד והבעלות בו שונתה. עם זאת, רוב העסקאות מורכבות מעט יותר. אפילו קניית קופסת שימורי תירס במכולת השכונתית היא תהליך שלם: בחירה מדוקדקת של המוצר בהתאם למראהו, החברה המייצרת אותו (המותג), גודלו, עיון במחיר, בחינת הכדאיות, השוואת מחירים, היסוס, החלטה ותשלום, במזומן או באשראי.
השאלה מאיזה רגע בדיוק הופכת קופסת השימורים הקטנה להיות של הקונה היא שאלה מעניינת, האם ברגע שיש הסכמה (הנהון) בין שני הצדדים עברה הקופסה הקטנה מיד ליד, ולפי זה, הסדר התשלום הוא רק ביטוי מוחשי של הקניין שכבר התרחש? או שמא רגע התשלום בקופה הוא רגע הקניין? ואולי הכנסת הקופסה לשקית? היציאה מן המכולת? ואולי רק לאחר שמתברר שאין מחזירים אותה לחנות לאחר שהובאה הביתה?
שאלת גורלה של הפחית אינה קריטית או דרמטית, עם זאת, בעולם העסקי השאלה מתי בדיוק התרחש הקניין עלולה להוליד טרגדיות. למשל, כשקונים דירה. קונה מצא את דירת חלומותיו, סיכם עם המוכר על מחירה, והלך שמח לביתו על מנת לחתום חוזה. ביום המחרת גילה שעל אף ההסכם שבדברים, קונה אחר הוסיף שקלים אחדים למקח וחטף את הדירה מתחת לאפו.
בנקודות הכרעה אלה מתגלה הפער הגדול שישנו בין שיח אנושי רגיל מבוסס הגינות, לבין שיח משפטי־חוקתי. הבנה שנוצרה בין שני בני אדם, נתפסת כמחייבת על בסיס אמון פשוט, אבל העולם המשפטי חותך את הדין באופן חד שלא תמיד הולם את אופן ההתנהלות האנושית. המשפט הוא עיוור לצבעים וחרש לניואנסים.
חז"ל אומרים שלא נחתם דינם של דור המבול אלא על הגזל. אולם באשר לטיב הגזל נחלקו חכמים. יש הדורשים שלא מדובר בגזל ממש: "וכך היו אנשי דור המבול עושים היה אחד מהם מוציא קופתו מליאה תורמוסין, בא זה ונוטל פחות משווה פרוטה ובא כל אחד ואחד נוטל פחות משווה פרוטה שלא יהא יכול להוציא ממנו בדין" (בראשית רבה, לא).
על פי החוק היבש, אנשי דור המבול לא גזלו בכלל. כל אחד לקח נתח קטנטן משל חברו, כזה שלא ראוי להתחשבן עליו בכלל, "פחות משווה פרוטה". הגזל שגזלו אין בו עילת תביעה. בשפה המשפטית קוראים לזה "זוטי דברים". אך, בפועל, הנגזל עומד חסר כול. הוא מעולם לא הסכים שאיש יקח ממרכולתו קמצוץ. מה שחז"ל מתארים במדרש הוא את המשפטיזציה שנהג בה דור המבול.
לרוב אנו סבורים שמשפטיזציה היא רצון לדייק ולהיות מכוונים לרצון המחוקק. להיות בסדר, לעשות הכול כשורה. מהתיאור של אנשי דור המבול מתברר שדקדקנות משפטית, המוחקת את האפשרות לשפה האנושית הפשוטה, אינה צדקות גדולה ומקורה הוא כשל מוסרי. הטיפוסים הלוקים בו יחפשו כל דרך לחמוק ממצלמות האבטחה של החוק, ועל מנת למלא את כל רצונותיהם יתגדרו מאחורי טענות מנוסחות היטב בידי עורך דין. ויכלכלו את מעשיהם הנפשעים בהתאם לפרצות וללקונות שבחוק. אנשים כאלה, יבחרו לנצל את זכויותיהם המשפטיות גם תוך רמיסת האחר.
ההלכה קובעת שהקניין אינו מסתיים בתשלום ובנתינת מעות אלא רק במשיכת החפץ: "נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו" (משנה, בבא מציעא פ"ד מ"ב). ההלכה הזו יכולה להוות פתח להשתמטות מאחריות. כשם שדור המבול השתמש בזכות שלא לשלם עבור פחות משווה פרוטה, כך ניתן לנצל את ההלכה הקובעת שעד למשיכה לא נחתם הקניין, כדי לבטל את העיסקה שלא הושלמה, ולהעדיף עסקאות חלופיות נוחות יותר. חז"ל מודעים לפירצה שנוצרת בעקבות הקביעה השרירותית של ההכרעה שללא משיכה אין קנין. מודעים לכך שיהיה מי שינצל את הפירצה כדי לחמוק מהשלמת עיסקה משיקולים אנוכיים. לכן הוסיפו: "אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו" (שם). חז"ל מטילים את קללת אנשי דור המבול על מי שעושה כן. להזכיר לאותו טיפוס שכבר קדמוהו אנשי דור המבול...
לעומת אנשי דור המבול בולטת דמותו של נח, שבמקום לעסוק במיניות ובסיפוק אישי, עוסק בפרייה ורבייה. שבמקום לגזול את האחר רואה את צרכיו ולוקח איתו לתיבה נטל כבד, את רכיבי היסוד של עולם שלם, תרומתו לעתיד.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Koren Edition 2022
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org/texts
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 326 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 244a68fa6839e592ef614282c5dfae2701f22231d6697ef75982b04e5cc0ef9f