היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי. לכאורה אין לזה פי'. דהא מרדכי לא הגיד להם איזה עתיד והעמדת דברים לא שייך רק בדבר שמגידין על העתיד. לכן נראה כי בש"ס אמרו על איש יהודי שמרדכי מוכתר בנימוסו היה והכוונה דכתיב והיה כי יראו כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וגם כתיב ואמרו כל הגוים רק עם חכם ונבון וגו' וכאשר גרמו העוונות נתבזו המצות בעיני האומו' כאשר פירשתי בפירושי לאיכה אקרא דחטא חטאה ירושלים ע"ש וזה אמרו מרדכי מוכתר בנימוסו הי' אף שנהג נימוסי יהודית הי' מוכתר בעיני השרים וזה הי' תשובת מרדכי כיון שהכריעה הוא נגד נימוסי יהודית וכי הוא יהודי. וודאי אין מצות המלך עליו כי אין המלך חפץ בביטול דת יהודית מיהודים כי היהודים היו חשובים מאד בעיני המלך עאשר כתב לכותבי שטנה על ירושלים בקרו והשכחו כי קרתא דא מימות עלמין על מלכין יתנשא ולזה רצו לדעת אם באמת יעמדו דברי מרדכי שאין המלך חפץ בביטול דת יהודית מיהודים. ולזה אמר אח"כ ויבז בעיניו וגו' כי לא הספיק לו בהריגת מרדכי לבדו כי מכח זה לא יתברר עדיין אם המלך חפץ בביטול דת יהודית אם לא:
קריאה במקור
מגילת סתרים על אסתר · פרק 3 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Alshich on Five Megillot, Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268473
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45e728aed24a4f52a5b826d07c69bfd5935a65228728898eeb760711d9518e29