אבן עזרא על דברים · פרק 32 · פסוק 43

הרנינו גוים עמו. אז ישבחוהו כאשר יקום השם דמם וי״‎א מגזרת ותעבור הרנה והטעם הכרוז והכריזו עליהם בכל מקום שיהיו:

וכפר אדמתו עמו. י״‎א שהוא חסר וי״‎ו והטעם וכפר אדמתו ועמו ובדרש כי הארץ תכפר בעד כמו גם הוא נכון בטעם רק אינו מטעם המקום ועוד כי האדמה ל' נקבה והה״‎א העד הנאמן ותחתיו התי״‎ו והנה איננו וכפרה. ולפי דעתי שפירושו שהעם יכפר על האדמה כי כן מצאנו אבנים שחקו מים גם נמצא כפור בלא מלת על כמו וחטאת אותו וכפרתהו והטעם כי ישראל יעשו נקמה בגוים והם יכפרו על ארץ ישראל בעבור הדם ששופך בה כמו ולארץ לא יכופר והוא דבר בטעם המקום. או פירוש וכפר כמו וטהר וכמו וכפרתהו וכן אמר יחזקאל על סוף המלחמות וטהרו את הארץ והנה ישראל יטהרוה: