אבי עזר · במדבר · פרק 21 · פסוק 8

עשה לך שרף. כבר עוררו. המפרשים על פסוק והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע כי לא נרפא הנגע מבלי משים המנוגע על לבו השגחת הבורא עליו ואין ביד אדם לרפאות אותו מבלי השגחתו והארכתי בפסוק ורפא ירפא ידעתי כי רבים מכחשים ופערו פיהם לאמר ראינו כי גם רשעי ופשעי הולכים עקלקלות גם המה ירפאו מחלים ואת ה' לא דרשו אולם קצר מהשתרע להשיב ולהראות בחקירות שונות שכמה וכמה מיני חולי באים ונפרדים הנה והנה בסבות שונות לנסות ולהרבות עונש כרפאם ומהם להרבות שכר ומהם להגדיל מפלאות תמים דעים כבר רמז איוב והעיר אותנו בכמה ענינים גדולים ואין כוונתי פה להשיב להם כי חבורי כתבתי לבני גילי האומנים עלי אומנת אומן במקרא משנה וגמרא ומדרשי חכמינו ז"ל. לכן שם הנביא דבלת תאנה על השחין ואין מדרך הטבע לרפאותו בדבילה וכן אמר הנביא לרחוץ שבע פעמים בם ויטהר מצרעתו וכל זאת סבה להאמין כי אין ביד הטבע לרפאותו ואף כי הטבע עצמו ביד אלהים אבל כיון שהטבע הרגל אין אדם מרגיש בה וידוע מספרי המחקרים מי שנשכו נחש והביט אחר כך אל צורת נחושת היא סכנה עצומה עד למות לכן שם הנביא צורת נחושת היפך הטבע להאמין שיש ביד ה' להפוך הטבע וזאת כאשר שם אדם יראתו נוכח פניו וכבר גליתי לך בפסוק כאשר ראיתם את מצרים כי ענין רוחני גדול בראות עין כטעם נתן עיניו בו וכדומה וכן היו באנשים האלה האנשים אשר הבינו תחלה ושבו בתשובה זרחה להם שמש צדקה ומרפא ויכולים להביט בגבורת הבורא ובכחם זאת חיו ורפאו כטעם אל תביט אחריך וכטעם אם תראה אותי לוקח מאתך. כי ראיית עינים הולכת אחר כונת הלב וזכותו לא כן רשעי הדור אשר לא שמו על לבם לשוב בתשובה שלימה טח עיניהם מראות לא יוכלון להביט בנחש הנחושת וזה מדוקדק מאד בגזרת הביט הבנויה על השכלה זכה ואפשר שזה רמז בפסוק כי לא נחש ביעקב כי המתאוננים היו מערב רב או מבניהם כמה שנאמר וידבר העם ולכן נאמר כי לא נחש ביעקב בערב רב: