אבי עזר · בראשית · פרק 31 · פסוק 5

את פני אביכן ראיתי בפניו. דקשה לרב. כיון שאיננו לשון יחיד. לא שייך על פני שהוא לשון רבים אלא לומר רואה אני בפניו. שלבן איננו עמי כתמול שלשום. ועוד בא לומר גם פני לשון יחיד. כמו פני ה' חלקם. וקאי איננו על פני. כן הבנתי מדברי המפרשים אשר דברו בדברים קצרים. הרי לפניך דכל המפרשים סבבו על קוטב אחת דמלת איננו לשון יחיד ומתוך כך דחקו עצמם לומר. דגם פני לשון יחיד. אולם אראך תיבת איננו על רבים נסתרים. כמו על בני כי איננו. וכן על רבים מדברים. איננו שומעים אליך. גם מדברי התרגום תראה דמפרש מלת איננו לשון רבים. שכתב ארי ליתנון. וכן בפסוק הקודם כתב והא ליתנון. אבל בפרשת מקץ בפסוק יוסף איננו. כתב ויוסף ליתוהי. וכן בראשית ואיננו כי לקח וליתוהי. הרי לפניך שלא הקפיד הכתוב בתיבת איננו כלל. ולדעתי שמלת איננו משמש במלים כמו הוראות מקור בפעלים ליחיד ורבים שוה וכן משמע בפסוק איננו גדול בבית הזה. אי אפשר כיון דהשתמשו בה הרבה, מדברים בה בין ליחיד ובין לרבים כמו שכתב הרב בפסוק ויחמו הצאן כי ברבים לא חש הכתוב להפריש בין זכרים לנקבות. וכן מצינו כי יהיה נערה בתולה. כיון שהשתמשו הרבה במלת היה. לא חש להבדיל בין זכר לנקבה ובחנם דחקו המפרשים וגם הרב עמהם: