לא תחמוד וגו'. ולדעתי
נראה בציווי לא תחמוד וכן לא תתאוה שהמה באים בסוף הדברות. כמו מוכיח חכם על אוזן שומעת.
מזהיר תחלה הפרטים ואחר כן כולל בסוף ענין אחד הכולל כל הפרטים וכשנשמר מהכלל אשר מזהיר
בסוף נשמר מכל הפרטים. כי ידוע דעיקר ורוב עבירות באים מחמוד ממון או חמוד זנות וטרם עובר
עבירה חומד בלבו תכלית ממון המגיע ממנה. כמו עדות שוא ושקר ושבועת שקר ועשות מלאכה
בשבת ורצוח. וכן מחמת חמדת ממון פוגע בכבוד יולדיו. ולפעמים עובד עבודה זרה למצוא חן בעיני
העובדים לפרנס אותו. וזה כולל כל השמעיות כולו אשר נכללים בו פרטי הדברות לא תחמוד אשת
רעך. ואף שהוא פועל עומד בעצמו ולא שייך בו אזהרה. אולם הכתוב הזהיר להכין עצמו בהכנות
ידועות ובסמים ידועים ביראה ובמוסר למען בל יבוא חמדה ותאוה בלבו כלל:
קריאה במקור
אבי עזר · שמות · פרק 20 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Avi Ezer
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- NO SOURCE SPECIFIED
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 13725b3b5a251c69003f7d7eccb40018bf6c601026414d542707d3c4810e993f