דגשות נו"ן תברכני לחסרון נו"ן וכו'. ויותר היה נראה לומר שהדגש לתפארת
מלומר שבא דגש תחת אותיות זרים. כי כן כתב הרד"ק הכנויים עם שני נוני"ן או נו"ן עם כינוי. כמו
יעברנהו. נחשבים לזרים ויוצאים מן כללי הדקדוק עכ"ל. אולם כיון דכבר נפלה מחלוקת בין
המדקדקים יש אומרים שדגש מורה תמיד על בנין או גזרה וכדומה. ויש אומרים כיון דלפעמים היא
בהכרח תנועה קטנה לפניה. ומוכרח לבוא אחריה דגש. אף שאינו מורה על שום דבר ונראה דעת הרב
כסברא ראשונה. לכן דחק עצמו לפרש כל הדגושים. ואף שמצינו ברכני וכדומה בלא דגש. ואחר כתבי
מצאתי בפירוש ברד"ק. שכתב בתיבת תברכנו וגם דנני הדגש הוא לתפארת הקריאה. ויפה דקדק. כי
מצאנו כמוהם הרבה דגושים. כמו בישראל חדלו. הרים נזולו: שם
קריאה במקור
אבי עזר · בראשית · פרק 27 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נשיקה עם למ"ד ביד או בכתף
וכו'. דבריו האלה אינם מצד דקדוק הלשון. ולא מצד השכל. אולי קבל כן מאבותיו. ועיין רש"י פרשת
ויצא בדיבור המתחיל וינשק לו אמר שמא מרגליות הביא והם בפיו. וכל דברי רש"י לקוחים מן
המדרשים. ודברי הרב בטלין נגדה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Avi Ezer
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- NO SOURCE SPECIFIED
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 13725b3b5a251c69003f7d7eccb40018bf6c601026414d542707d3c4810e993f