וקמצות וי"ו ולך וכו'. דעת הרב כיון שהיא בהפסוק ואין אחריה מלה בוי"ו החיבור. וכן יצא
ושוב מנחה ונסך. ועוד כלל אחר אמרו המדקדקים דוקא שתהיה נגינה באות שאחר הוי"ו. אולם אם
הנגינה רחוקה אז נקוד בשוא. כמו שמש וירח קדרו (יואל א'). והטעם כי כן משפט הלשון שנשתנה
התנועה לשוא כשהנגינה רחוקה ממנה כדי להקל על הלשון. עיין יסוד הנקוד שו"א כ"ו:
קריאה במקור
אבי עזר · בראשית · פרק 12 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Avi Ezer
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- NO SOURCE SPECIFIED
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 13725b3b5a251c69003f7d7eccb40018bf6c601026414d542707d3c4810e993f