אבי עזר · במדבר · פרק 13 · פסוק 32

ויוציאו דבת הארץ דבר שלא היה וכו'. עתה תראה כי הרב מחלק בין הוראת ויבא להוראת ויוציאו כי הוראת ויוציאו הוא דבר שקר ויבא הוא אמת ואני בעניי הבינותי היפך דברי הרב כי באמת המרגלים לא דברו שקר כי מתו בימי היותם בארץ כנען אנשים רבים כידוע ממדרשים ומדברי רש"י וגם היה שם אנשי קומה וגם פרים נחמדים למראה וגדולים אבל עיקר כונת משה רבינו ע"ה היה לשלוח אותם לתור הארץ לעשות רצון ישראל שאמרו נשלחה אנשים לפנינו וחשב זאת למעלה שמגדלת פירות נאים ובני אדם גדולים ובריאים וגם אוכלת יושביה פירשו המפרשים שהמה בני גבורה ואוכלים אכילה גסה ואף לדברי רז"ל שמתו אנשים רבים היה להם לטובה להפיל שונאיהם לפניהם והמרגלים ברשעתם סבבו לבם אחורנית להמוס את לבם לכן תמצא דברי כלב שלא השיב להם לא כן כאשר דברתם רק אמר סתם עלה נעלה וירשנו אותה כי אמר אמת כדבריהם כן הוא אבל בכל זאת אל תראו כי לחמנו הם גם יוסף דבר אמת על אחיו אולם כונתו לשם שמים ושגגה היא לפניו שלא צדד צדיקים כאלה לזכות כאשר היתה באמת והוא דן לפי ראות עינו ויבא את דבתם הרי לפניך דמרגלים אמרו אמת כפי ראותם וגם יוסף אמר כפי ראות עינו. לכן אחשוב אני כיון דכונת מרגלים היה לרע נופל לשון ויוציאו כמו שמוציא רע מטוב ואחר כוונת הלב הן הדברים כטעם כי הוציא שם רע אבל יוסף הצדיק פיו ולבו שוים אין בהם נפתל נאמר ויבא וכדברו רתת על כן נשא היא בישראל: