וקבנו מלה
זרה. שרשו קבה ונו"ן וי"ו כינוי פעול כמו ישמרנו משפטו .(וקבנו). בדגש רק שהוקלה ובאה בחול"ם כמו
עונותיו ילכדנו ישנו עם. ודע כי העתיד והצווי שוים ואין ביניהם רק הסי' דהיינו אותיות אית"ן ולפי
שלא מצאנו נו"ן עם חול"ם יחדיו על כן אמר הרב המלה זו מורכבת מנו"ן וחול"ם יחדיו על משקל
ירדפו ירדפנו ולדעת ר' יהודה חיוג באה הצווי ליחיד גם כן בוי"ו לבדו כמו פקדו אבל הרד"ק משיג על
הרב וכתב כיון שמצאנו כן במקרא למה לא נאמר גם כן עם הצווי ויוכל להיות כי נו"ן וי"ו וקבנו כינוי
נסתר אע"פ שבאה הנו"ן רפה ובחול"ם שלא כמנהג עכ"ל:
קריאה במקור
אבי עזר · במדבר · פרק 23 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Avi Ezer
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- NO SOURCE SPECIFIED
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 13725b3b5a251c69003f7d7eccb40018bf6c601026414d542707d3c4810e993f