אור החיים על בראשית · פרק 18 · פסוק 2

וַיִּשָּׂא עֵינָיו וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָנוּ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְהִנֵּה, גַּם לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר נִצָּבִים – מִן הַסְּתָם נִצָּבִים הָיוּ, וּמַה יָצָא לָנוּ מֵהוֹדָעָה זוֹ? עוֹד אָמְרוֹ עָלָיו אֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת, וְאִם לוֹמַר שֶׁסְּמוּכִים אֵלָיו, יַכְחִישׁ זֶה אָמְרוֹ ״וַיָּרָץ לִקְרָאתָם״. עוֹד קָשֶׁה אָמְרוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה ״וַיַּרְא״ וְלֹא הִסְפִּיק בָּרִאשׁוֹנָה. עוֹד לְאֵיזֶה עִנְיָן הִשְׁתַּחֲוָה לָאוֹרְחִים אַבְרָהָם קוֹדֶם יָדְעוֹ מֵהֶם כִּי מַלְאָכִים הָיוּ, וְלָמָּה לֹא חָשׁ לְעַרְבִיִּים וְכוּ׳?

אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְפִי מַה שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּסוֹף הָעִנְיָן כִּי מַלְאָכִים הָיוּ, וּבָאוּ בִּדְמוּת אֲנָשִׁים לְהִתְאַכְסֵן אֵצֶל אַבְרָהָם לְסִבּוֹת יְדוּעוֹת. לָזֶה אָמַר וַיַּרְא וְהִנֵּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מַה שֶׁהוּא נִרְאֶה הוּא אֲנָשִׁים וְאֵינָם כֵּן, וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״וַיַּרְא שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים״ יִהְיֶה דּוֹבֵר שְׁקָרִים חָס וְשָׁלוֹם.

וְאָמְרוֹ נִצָּבִים לוֹמַר, כִּי אַבְרָהָם לְהַכָּרָתוֹ בִּמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן הִכִּיר בָּהֶם שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עַל דָּבָר, פֵּרוּשׁ: הִכִּיר בָּהֶם שֶׁהָיוּ שְׁלוּחִים אֶל אַבְרָהָם לְצָרְכּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה – אֶחָד לְרַפְּאוֹתוֹ, וְאֶחָד לְבַשֵּׂר ״כָּעֵת חַיָּה״ וְגוֹ׳, וְאֶחָד, הֲגַם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם, אַף עַל פִּי כֵן לְחִבַּת אַבְרָהָם הָיָה עוֹמֵד מְעֻכָּב מִלֶּכֶת עַד אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ אֵלָיו וְהָיָה מַה שֶׁהָיָה, וְאָז פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ. הֲרֵי כִּי כָּל הַעֲמָדָתוֹ הָיְתָה עָלָיו.

עוֹד יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֲנָשִׁים נִצָּבִים פֵּירוּשׁ עוֹמְדִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, עָלָיו פֵּירוּשׁ עַל סִבָּתוֹ לְצוֹרֶךְ הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְהִכִּיר בָּהֶם כִּי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים הֵם כִּי צוּרַת הַמַּלְאָךְ לֹא תִּתְעַלֵּם. וְצֵא וּלְמַד מֵאֵשֶׁת מָנוֹחַ (שופטים י״ג:י״ג) וּמִכָּל שֶׁכֵּן אַבְרָהָם שֶׁמַּכִּירָם הָיָה לְשֶׁעָבַר. וְאָמְרוֹ וַיַּרְא הָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁרְאִיָּה זוֹ שֵׁנִית הִיא הַכָּרָתָם הֱיוֹתָם מַלְאָכִים, אֶלָּא שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָזֶה וּכְבָר רָמַז הַכָּתוּב שֶׁהִכִּירָם, אֶלָּא שֶׁמּוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁבִּרְאִיָּה שֶׁרָאָה אוֹתָם נִתְרַפֵּא מִמַּכְאוֹבוֹ וְעָמַד וְרָץ לִקְרָאתָם, כִּי הַמַּלְאָךְ יֵרָאֶה מֵרָחוֹק, וְאֵין הֶבְדֵּל לִבְחִינַת הָרוּחָנִיּוּת לִמְנוֹעַ הָרְפוּאָה, וְתֵכֶף וּמִיָּד עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ רְפָאֵל וַיְרַפְּאֵהוּ. וּלְצַד הַרְגָּשָׁה זוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה לִמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן.