אור החיים על בראשית · פרק 29 · פסוק 32

וַתַּהַר לֵאָה וְגוֹ׳ וַתַּהַר עוֹד וְגוֹ׳. רָאִיתִי לָתֵת לֵב בְּסֵדֶר הַשֵּׁמוֹת, כִּי מִן הָרָאוּי לְהַקְדִּים הֲסָרַת הַשִּׂנְאָה וְאַחַר כָּךְ סִבַּת הָאַהֲבָה, וְהִיא אָמְרָה בָּרִאשׁוֹן עַתָּה יֶאֱהָבַנִי וּבַשֵּׁנִי הֲסָרַת הַשִּׂנְאָה. עוֹד, מַה הִיא כַּוָּנָתָהּ בְּאָמְרָהּ (בראשית כט:לד) ״הַפַּעַם יִלָּוֶה״, וְכִי מִקּוֹדֶם לֹא נִתְלַוָּה לָהּ?

אָכֵן הַצַּדֶּקֶת עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, לְצַד שֶׁקָּדַם לָהּ הַמַּאֲמָר שֶׁעָלָיו חָלְתָה בְּעֵינֶיהָ כִּי הִיא חֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וַהֲגַם שֶׁרָאֲתָה שֶׁנִּשֵּׂאת לְיַעֲקֹב, אֵין דָּבָר זֶה מַצְדִּיק בְּלִבָּהּ כִּי הִיא בַּת זוּגוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁנִּתַּן לָהּ בֵּן אָמְרָה וַדַּאי כִּי לְצַד רַחֲמֵי ה׳ עָלֶיהָ לְצַד שֶׁלֹּא הָיְתָה אֲהוּבָה, כִּי הַצַּדִּיקִים יְקַיְּמוּ מִצְוַת חֲכָמִים (אבות א:ו) לָדוּן לְכַף זְכוּת, וְלָזֶה הָיְתָה תָּמִיד דָּנָה לְכַף זְכוּת וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתָּהּ כִּי הָיְתָה שְׂנוּאָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּסוּק (בראשית כט:לא) ״וַיַּרְא ה׳״ וְגוֹ׳, וְלֹא כֵן הָיְתָה דַּעְתָּהּ, וְזוֹ הִיא מִדַּת הַמְאֻשָּׁרִים. אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּשֶׁנִּתַּן לָהּ בֵּן רִאשׁוֹן אָמְרָה כִּי זֶה בָּא לְהַשְׁלִים הֶחָסֵר שֶׁהִיא הָאַהֲבָה, וּכְשֶׁרָאֲתָה שֶׁהוֹסִיף ה׳ וְנָתַן לָהּ בֵּן שֵׁנִי, אָמְרָה לְמַפְרֵעַ טוֹעָה הָיִיתִי בְּמַה שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁלֹּא הָיָה לִי אֶלָּא מְחֻסַּר הָאַהֲבָה, וַהֲרֵי שָׁמַע ה׳, פֵּרוּשׁ מַה שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי אֲנִי כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי, לָזֶה נָתַן שְׁנַיִם, אֶחָד לְהָסִיר הַשִּׂנְאָה וְאֶחָד לְהַכְנִיס הָאַהֲבָה, וְלָזֶה אָמְרָה (בראשית כט:לג) כִּי שָׁמַע ה׳ כִּי שְׂנוּאָה וְגוֹ׳. וּכְשֶׁנָּתַן לָהּ בֵּן שְׁלִישִׁי אָמְרָה מֵעַתָּה אֵין טַעַם בַּדָּבָר, אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד כִּי לֹא בְּדֶרֶךְ טָעוּת הָיוּ נִשּׂוּאֶיהָ כִּי אִם אִשְׁתּוֹ זֹאת, וְהוּא אָמְרָהּ הַפַּעַם יַצְדִּיק לְהִתְלַוּוֹת לָהּ בְּתוֹרַת אִישׁוּת, כִּי אִם צַד הֲסָרַת הַשִּׂנְאָה וּנְתִינַת הָאַהֲבָה מִשּׁוּם כְּלִמָּתִי עָשָׂה ה׳, הָיָה מַסְפִּיק בִּשְׁנֵי בָּנִים, וּמֵעַתָּה בִּשְׁלֹשָׁה הֲוֵי חֲזָקָה כִּי אֲנִי בַּת זוּגוֹ, וְנִשּׂוּאֶיהָ מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר.

עוֹד נִתְכַּוְּנָה בְּאָמְרָהּ יִלָּוֶה אִישִׁי, כִּי גַּם בִּזְמַן יְצִיאָתָהּ מֵעוֹלָם הַזֶּה לֹא תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ, לִהְיוֹתָהּ בַּת זוּגוֹ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר משפטים קב.) כִּי הַזּוּגוֹת יִתְלַוּוּ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בִּתְמִידוּת. וְאָמְרָה הַטַּעַם כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָּנִים, וּבִשְׁלֹשָׁה הֲוֵי חֲזָקָה כִּי בַּת זוּגוֹ אֲנִי.

עוֹד שֶׁצָּפְתָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁאַרְבַּע נָשִׁים יִהְיוּ לְיַעֲקֹב, וּכְפִי זֶה עוֹלִים לָהּ כְּפִי הַחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשָׁה, וּכְשֶׁנִּתַּן לָהּ בֵּן רְבִיעִי אָמְרָה (בראשית כט:לה) הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה׳, כִּי עַד עַתָּה הָיָה עוֹשֶׂה לָהּ מִשְׁפָּט הַצָּרִיךְ, אֲבָל הַפַּעַם הַזֹּאת אֵין זֶה אֶלָּא הַפְלָגַת טוֹבָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְרָכָה עַל רֹב טוֹבָה.