ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' כן חנו לדגליהם וכן נסעו, להגיד שבחן של ישראל שלא סרב שום אחד מהם לומר למה אני אלך לרוח פלונית או למה אלך בדגל פלוני, הנה בנימין שהוא בן רחל והיה אחרון לדגל אפרים, לזה אמר כן חנו לדגליהם שלא אמר שום אחד איני רוצה בדגל זה, וכן נסעו ברוחות שלא סרבו לומר רוח זו קרה רוח זו חמה, הואיל והוא צווי של מקום, וכן אמרו במדרש שהיה משה מצר על סדור הדגלים מי במזרח מי במערב שלא תפול מחלוקת ביניהם אמר לו הקב"ה אינך זקוק לטרוח בזה שכבר דבר זה מסורת בידם מאביהם, זהו אומרו כאן ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה וגו', איש למשפחותיו על בית אבותיו, כלו' מלבד הצווי של בית אבותיו רוב עשייתן היתה בשביל צווי של מקום, זהו על בית אבותיו, כלו' מלבד צווי אבותיו מוסף עליו צווי של מקום:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 2 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19