ולא ירבה לו נשים, ואמר כדי שלא יסור לבבו כמו שעשת אם כל חי כ"ש אם הם נשים רבות, וארז"ל מרבה נשים מרבה כשפים, הרי שלמה שהיה חכם מכל האדם וכתיב עליו ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו וגו'. כתב רקאנטי ז"ל הרבה זמן הייתי נבוך על שלמה המלך ע"ה שכתוב בו ויחכם מכל האדם ואהוב לה' יתב' איך נאבד ממנו זוהרי החכמות השכליות, כי לעת זקנתו נשיו הטו לבבו אחרי אלהים אחרים, וכתיב וילך שלמה אחרי עשתרות אלהי צידונים ואחרי מלכום אלהי עמונים מה שאין ראוי לשוטים שהן בלא דעת ובלא תבונה, וכל ספר משלי שהוא תיקנו מלא אזהרות לבלתי סור אחרי הנשים, ואיך בנפשו נכשל בו חכם הרזים כמוהו. ובהתבונני על המבוכה הזאת כי היו אלף נשים נכריות הוסר המסוה מעל פני, כי אמרו בעלי הקבלה האמיתית כי סכום מדרגות הטומאה שנשפעו באילן העליון סיבת זוהמת הנחש הם אלף כחות נקראים נשים נכריות, ושלמה המע"ה היותו קשור באילן ההוא ברוב חכמתו ולהבחין זהרי החכמה ולהבין ולהשלים סוד ענין האילן, נמשך אחריהן לדעתו ולהכיר ולהשלים המדרגה, ועל זה אמר וילך שלמה ולא כתיב ויעבור שלמה אלא וילך, הלך לתור ולבקש ולחפש נין תשלום החכמה דבר על בוריו עד שנמשך אחר זה יותר מדאי והיה לו לאשם מאת השי"ת כי מצוה היא לדעת ולבקש כל אותו ענין ולהבחין בין טוב לרע אבל לא להדבק בו, דוגמת זה היה חטא נח שנאמר וישת מן היין וישכר, זהו קח לך אשת זנונים, כלו' שידע ויחקור אחר סיבה זו ולראות אחר עניני עם קדוש שחטאו ונמשכו אחר זו, כי עליה אמר שלמה לשמרך מאשה זרה, לקח גומר בת דבלים שהכל גומרים בה, כי בסיבתה נמשכו כל תולדות שבעולם כענין שנאמר הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי, היא דבה רעה בת דבה רעה הבאה מכח הנחש שהטיל בה זוהמא בעולם, ע"כ:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 17 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכסף וזהב לא ירבה לו, אלא כדי ליתן לחילותיו, כי ברבוי הכסף והזהב יבטח באוצרותיו ויסיר בטחונו מהשי"ת, וראוי למלך שישים ה' מבטחו ושיהיה יראת ה' אוצרו ומבצרו, כענין שכתוב ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר, וכתיב והיה שדי בצריך:
וכתב ר' אברהם ז"ל. טעם אזהרת רבוי הכסף והזהב כדי שלא יכביד על ישראל בכובד המס, שכן מצינו שלמה שהכביד על ישראל עול המס בסבת רבוי הכסף והזהב שהיה לו, כי העושר נמשל לאש וברבוי עצים תרבה השלהבת, וכן מצינו שהתלוננו ישראל משלמה לרחבעם בנו שאמרו לו אביך הכביד את עולנו ועלה הענין עד שהרגו לאדוניהם שהיה ממונה על המס שרגמוהו בביתו ע"כ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19