ונס אל אחת מן הערים וחי, בגמרא תאנא תלמיד שגלה מגלין רבו עמו עביד ליה דתיהוי ליה חיותא, א"ר זירא מכאן שלא ילמד אדם לתלמיד שאינו הגון, א"ר יוחנן הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו כדי שתחיה בעליה, שחיי בעלי תורה בלא תורה כמיתה חשובה, יצא להם ז"ל מהפסוק שהוא מיותר כי כבר אמר לנוס שמה רוצח, ונס אל אחת מן הערים וחי למה, אלא לדרשה קאתי. ועוד אומרו וחי פשיטא, כי לזה הם הערים כדי שיחיה, אלא עשה לו שיחיה, ואמר ונס כי היה לו לומר ינוס אמר ונס בוא"ו לכלול שניהם תלמיד שגלה ורב שגלה, עוד אמר וחי לא אמר ויחיה לומר ינוס הרוצח וגם כן המחייהו שהוא רב לתלמיד ותלמיד לרב:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 4 · פסוק 42
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19