שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 29 · פסוק 13

ולא אתכם לבדכם. לא תחשבו למה אמרתי לכם לעברך בברית, לפי שעברתם על ברית הראשון ואני כורת הברית הזה, והברית הזה מוכרח כמ"ש. למה חזר משה ושנה להם עשר הדברות, כדי שאם חס ושלום יעברו עליהן לא יהא ענשם כל כך כי יש הפרש בין העובר על דברי אדון לדברי העבד, וכדי להקל ענשן חזר ושנאן כאן, וכן היה הטעם בכריתת הברית הזה, א"כ לזה הטעם צריך להכניס כל הדורות הבאים כדי להקל מעליהן העונש, שכל הנשמות של כל הדורות היו שם במעמד הר סיני כשיתנו דברות ראשונות, לזה כנסם וקבצם משה והכניסם בברית כדי להקל מעליהן וכמ"ש. ולפי שבמעמד הר סיני נאמר ויחן שם ישראל שנתאחדו כלם כאחד, כמו שמוצאם ממקום אחד כן נעשו כולם כאחד ונתבלעו באחד, לפי שקבלו התורה שיש בה ששים רבוא אותיות כמנין נשמותיהן של ישראל והתורה היא תורה אחת וישראל גוי אחד וה' אחד, ג' אחד בגימ' הוי"ה אחד, לזה כשחטא עכן אמר הקב"ה ליהושע חטא ישראל, כשאחד חוטא עושה פגם ח"ו בכל ישראל שכלם נשמה אחת, וזהו שאז"ל יכשלו איש' באחיו איש בעון אחיו לזה אמר משה את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה, לא ערבן ואמר את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה עומד היום לפני ה', אלא הפרישה להקל מעליהן הערבות זה לזה ויש תחת אלהינו אתנח. ואמר את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה', לומר כמו שבמעמד הר סיני נזדכך חומרם, כי לזה מתו וחזרו ונתחדשו, כן כאן, זהו עומד לפני ה' כמלאכים שנאמר בהם שרפים עומדים והן לפני ה'. ויש מי שפירש את אשר ישנו, אפילו אותו שהם ישנים שכבר מתו הכניסם בברית, ולזה עמד כתיב, ואת אשר איננו פה עמנו היום, הם הנשמות בלא גוף, איננו פה עמנו היום בגי' בנשמה לבד עה"מ. והוצרך משה להכניס כל הדורות בברית אפילו אותם שמתו לפי שמשה הוא כלל כל ישראל, וכבר כתבנו במקום אחר משה רבינו עם האותיות בגימ' כלל כל ישראל. ויונתן תרגם ארי כל דריא דקיימין מן יומא דאתברי עלמא קיימין הכא עמנא יומא דא קדם ה' אלהנא וית כל דריא דעתידין למיקם עד סוף כל עלמא כולא אינון קיימין הכא עמנו. הנה אמר בפירוש כל דריא דקיימין מן יומי עלמא: