ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל. לפי שנתוסף בזקנים רוח מה שלא היה בהם, ולמשה ג"כ כדי להאציל ממנו לע' זקנים, לזה אמר זה הלשון של אסיפה הנאמר על המיתה, שנאמר ויאסף אל עמיו, ומאותה שעה מתוסף בו דעה שמראין לו שכרו בעולם הזה קודם המיתה, כמו מעשה דר' אבהו שהראו לו כמה נחלי דאפרסמונא ואמר ואני אמרתי לריק יגעתי כדאיתא במדרש פרשת חיי שרה, ואומר תוסף רוחם יגועון אחר שנאצל עליהם הרוח. ורוח נסע וגו'. בא השליו מחמתם:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 11 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19