למען הציל אותו וגו'. במדרש מה טעם ראובן מציל, רבי נחמיה אומר אמר ראובן אני בכור וכל הסרחון אין נתלה אלא בי, רבנן אמרי אמר ראובן הוא מנה אותי עם אחי שאמר י"א כוכבים משתחוים לי ואיני מצילו, א"ל הקב"ה אתה פתחת בהצלה תחילה חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא בתחומך שנאמר את בצר במדבר לראובני, זהו שאמר הכתוב אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס, עד תחומו של ראובן שאמר וישב ראובן אל הבור, אל יתמכו בו, שלא יעכבוהו, לומר שאין ראוי לתחומו של ראובן לקלוט מאחר שהוא הבכור ובשביל המקנה הניח נחלת א"י מה יעשו שאר אחים, אבל מאחר שהוא פתח בהצלה תחילה קולט, ולא עוד אלא שהוא קולט יפה מן השאר שנאמר אל יתמכו בו:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · בראשית · פרק 37 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19