וילונו כל עדת בני ישראל. ולא נתרעמו על בליעתן של קרח דתן ואבירם, אלא על שריפתם של מאתים וחמשים איש, לומר מאחר שהזר הקרב יומת בידי שמים, למה אמרתם וקחו איש מחתתו ותנו בהן אש, ולא אמר להם שיקחו אש מעל המזבח אלא אמר אש סתם, ועוד שרציתם לעשות המבחן בקרח דתן ואבירם, למה הקרבתם לפני ה' חמשים ומאתים מחתות, הי"ל לעשות אות בדבר אחר כגון במטה וזולתו, ולמה היה ע"י קטרת, א"כ אתם גרמתם, וכן ת"א אתון גרמתון. ואמרו את עם ה', לומר שהם צדיקים גמורים, שאם היו רשעים היו נבלעים, ובפרט כששמעו שצוה הקב"ה שיעשה ממחתותיהם ציפוי למזבח, אמרו ודאי אילו היו רשעים היה להם למזכרת עון, אלא הם צדיקים, ואתם גרמתם להם המיתה:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 17 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19