ויאמר יהודה. כשראה יהודה ההתנצלות של ראובן שאמר אני בכור וכל הסרחון נתלה בי אע"פ שהוא אמר דברים אלו בלבו ידעם יהודה, אמר הוא ג"כ נתלה בי שיאמר יהודה מלך ואחיו שומעים ממנו והוא עשה כל הסרחון שקנא ממנו שלא יקח הוא המלכות, כמו שאמרו המלוך תמלוך, לזה אמר ויאמר יהודה אל אחיו, זה לא בא כנגדכם לא בא אלא כנגדי שרוצה לקחת המלכות בחלומות שחלם, לכו ונמכרנו ובזה נראה אם הוא מהרהור הלב שהוא מהרהר אחר המלכות ימכר לעבד אם ישאר כך ודאי מהרהור הלב אז נוכל לפדותו, ואם החלום אינו מהרהור סופו להתקיים ואז יוכר לכל שמן השמים המליכוהו שינא מעבדות למלוכה, ואז וישמעו אחיו הבינו הדברים. א"כ לא היתה כוונת יהודה לנקום אלא לנסיון, ולזה ברכו אביו ואמר מטרף בני עלית, העלוי הוא לך שהוא המלכות, ישתחוו לך בני אמך:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · בראשית · פרק 37 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19