שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 15 · פסוק 19

כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים. הסוס אין לו לא רכב ולא פרשים, א"כ היל"ל כי בא עלינו פרעה בסוסיו ורכבו ובפרשיו בים:

ובמדרש מרכבות פרעה וחילו ירה בים. אמר רב נחמן חוץ מפרעה ועליו הוא אומר ואולם בעבור זאת העמדתיך, א"כ עם זה יבא כי בא מקושר עם פסוק שלפניו שאמר ה' ימלוך לעולם ועד, יאמר ה' הראה מלכותו לפרעה לעולם שהיא קריעת ים סוף, ועד שחזר ומלך על נינוה ואח"כ נטבע ונבלע בארץ ולא עמדה לו מלכותו, אבל הקב"ה ימלוך לעולם ועד:

או נאמר כי בא סוס פרעה רמז על השר של מצרים, כמו שאמר המדרש א"ר חמא בר חנינא בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד שר של מצרים ונשתטח לפני מי שאמר והיה העולם ואמר לפניו רבש"ע במדת רחמים בראת עולמך ואתה מתגאה בחזקה. מיד קרא הקב"ה לכל שרי האומות והיה מסדר לפניהם כל המאורע אמר שפטו נא ביני ובין זה, בתחלה שירדו בני למצרים לא ירדו אלא לגור בארץ שנא' לגור בארץ באנו עמד פרעה וכבשם לעבדים, בתחלה עשאם רועים שנאמר ואם ידעת ויש בם אנשי מקנה וגו', חזר ועשאם בנאים שנאמר ויבן ערי מסכנות לפרעה למעטן מפריה ורביה, חזר וגזר עליהם כל הבן הילוד היאורה וגו', חזר וגזר אם בן הוא והמחי אותו, א"ר יהושע כיון שראה מיכאל ששרי אומות העולם מלמדים עליהם סניגוריא רמז לגבריאל שטם למצרים טיסה אחת ושמט לבנה עם טיטה ותינוק אחד מת משוקע בבנין א"ל רבש"ע בזו הענין שעבדו בבניך, כיון שראתה מדת הדין אמרה עשה דין לבניך במצרים שרובם חייבים, מיד טבעו מצרים שנאמר דרכת בים סוסיך חומר מים רבים, אותו חומר שהביא גבריאל גרם למצרים לטובעם ע"כ. עם זה יובן פירוש פסוק כי בא סוס פרעה הוא שרו של מצרים ברכבו ובפרשיו הם שאר שרי האומות בים שאמרו וישב ה' עליהם במדת רחמים בראת עולמך, בי"ם, י"ם יו"ד מ"ם גימ' ק', את מי הים השרים הם שהושיבן הקב"ה שישפטו בינו ובין שרו של מצרים והם הנקראים מי הים שנאמר ורשעים כים נגרש וגו', והם נקראים מים הזידונים, וכיון שראה מיכאל שהוא מלאך ממונה על המים, רמז לו הקב"ה שירמוז למלאך גבריאל שטס כו', זהו וישב ה' עליהם את מי הים שהוא מיכאל לקטרג עליהם, זהו וישב ה' עליהם את מי הים, ואחר שהיה מי שהוא רחמים נהפך ים, ובני ישראל הלכו ביבשה כלומר בלא שום לחלוח זכות אלא ברחמים, כמ"ש ז"ל על פסוק לבא לקחת לו גוי מקרב גוי מה אלו מגדלי בלורית כו':