ואם בהרת לבנה. כלומר אם לא היה נזהר מדם נדה ומהכתמים, שהיה אומר זה מראה לבן, או בימי לבונה היה אצלה והיה אומר לבנה היא, כלומר טהורה היא, מאחר שאינה שופעת דם, והוא אינו יודע מה שאמרו והדוה בנדתה ארז"ל בנדתה תהא עד שתטבול, ומרוב התלהבות היצר לא יכול לעמוד בעצמו. לבנה היא בעור ר"ת להב, ועמוק אין מראה שלא הלך בעקמימות. ושערה לא הפך לבן שלא עשה ברשעה ולא בנבלה, אלא מרוב התלהבות היצר. והסגיר הכהן, לא יפרסמנו. את הנגע לא אמר את הצרעת, לפי שלא עשה ברשע, יסגיר את הנגע כפי הענג בערך אותו עונג ישב ז' ימים. וראה הכהן אותו ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו ודאי שאין די לו בז' ימים, שההנאה שקבל מהעבירה והעונג הוא יותר מן הצער שקבל בהסגר:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19