ויהי הם מריקים שקיהם ויראו את צרורות כספיהם המה ואביהם וייראו. כי משפתח האחד את שקו וראה כספו תיכף יצא לבם ויחרדו, אבל אח"כ אמרו אנו עשרה לקח שמעון נשארנו ט' לקח ט' צרורות, ואחד של שמעון השיב בפי האמתחת, א"כ זאת היא השגגה ששגג בחשבו שלא שלח חמורו של שמעון, ואמרו אולי משגה הוא בדבר זה, אבל כשהלכו אל אביהם וכל אחד ואחד הריק שקו וראו את צרורות כספיהם בפי אמתחותיהם, לא ידעו אם בכוונה מכוונת עשה כן או בשגגה, ולזה אמר המה ואביהם וייראו, ובזה יתורץ קושיא, כי אחר שראו בדרך ויצא לבם למה כשבאו אל אביהם חזר ואמר וייראו, וכי לא היו יודעים, אלא ודאי כמו שאמרנו:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · בראשית · פרק 42 · פסוק 35
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19