אל ארץ גזרה. במדרש שמא תאמר מעשה תהו הם ת"ל גזרה, אני גזרתי אין לך רשות להרהר. ושלח את השעיר במדבר, במשנה ביומא מה היה עושה חולק לשון של זהורית חציו קושר בסלע וחציו בין קרניו ודוחפו לאחוריו ולא היה מגיע לחצי ההר עד שנעשה איברים איברים, קשירת לשון של זהורית רמז לקשירת לשונו של שטן והוא הזהורית שהוא מאדום. והוא הדילטור על ישראל ומתלבן שנעשה מלמד סניגוריא על ישראל, ותרגם יונתן בן עוזיאל ויתן יתהון בשבועה חמירא ומפרשא ובשמא רבא ויקירא על ריש צפירא ויפטר בה גבר דמזמן למהך מן אשתקד למהך למדברא דהוה בית חדודי ויפטר ית צפירא למדברא דצוק ויסיק ית צפירא על טורא דביה חדודי וידחיניה רוחא זיקא מן קדם ה' וימות:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19