וידבר ה' אל משה ואל אהרן. לפי שעל פיו יהיה כל ריב וכל נגע, ריב שעל ידו בא לכלל נגע כגון שהוציא שם רע על חבירו או דבר לשון הרע, אבל שאר ריבות הם מסורים לסנהדרין אלא ריב שבא לכלל נגע, לזה הדבור לאהרן. ועוד יתכן לומר שמחייבת התורה שתביא היולדת ב' קרבנות כי מרוב צערה בחבליה תטיח דברים כלפי מעלה לומר אם חוה חטאה עד שנתקללה בעצב תלדי בנים היא מה חטאה, ושמא הרהרה אחר מדותיו לומר השופט כל הארץ לא יעשה משפט, לכך חיובתה תורה שתביא ב' קרבנות אחד לעולה על ההרהור ואחד לחטאת על הדבור, כבש לעולה, ותור שהוא מצפצף על הדיבור, והקדים העולה לפי שקודם שרבו חבליה היה בהרהור ואחר שרובו היה בדבור והקודם בחטא קודם בכפרה:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19