שפתי כהן על התורה · בראשית · פרק 49 · פסוק 20

מאשר שמנה לחמו והוא. ר"ת משלו יתן וצדיק חונן ונותן, כמו שאמר הזוהר דא הוא אתר דכלא מאשרין ליה, שמנ"ה אותיות נשמ"ה ששם הוא מוצא הנשמות ומשם נטלין והוא מעלה נשמת הצדיק, זהו והוא יתן מעדני מלך שהוא מלכו של עולם שהוא כביכול מתעדן בנשמת הצדיק, ומי מעלה אותה צדיק, מצא מין את מינו וניעור, וזהו שאמר באשרי כי אשרוני בנות, אמא עילאה ואמא תתאה, ולאה אמרה בנות ומשה אמר בנים שנאמר ברוך מבנים אשר, נקבה לנקבות וזכר לזכרים, לפי שהם למעלה מהם ומשפעת בהם, א"כ בערכה הם מקבלים וכל מקבל בערך מה שלמעלה ממנו נקבה והבן. ואמר ברוך מבנים אשר לפי שהוא מושך מוא"ו וממשך הוא"ו לפי שאשר במ"ק ו'. וא"כ ברוך מבנים ודאי, א"כ שמנה לחמו לחם ו'. וכתב רבינו בחיי ז"ל פרשת ויצא ז"ל בראותה שעמדה מלדת הוצרכה לחזור ולמשוך ממקום שפסקה ובכח התפלה שאמרה גד גדוד כלומר יתחזק מזלי משכה כח הלידה וילדה ליששכר, והבן השני קראתו אשר כלומר יישר כחי שאתחזק ואלד ותהיה המשכתי דרך סלולה מלשון ואשר בדרך לבך, ואז נתן לה זבולן שהוא דרך קו האמצעי המכוון עם התשובה רצועה ישרה ונמצאת למד כי גד ואשר לא ע"פ המדות אלא על שם התפלה, בכח התפלה שהתפללה בגד נתן לה יששכר ובכח התפלה שהתפללה באשר נתן לה זבולון ע"כ. א"כ יבא עם זה מכוון אשרוני בנות וגם כן ברוך מבנים אשר שעלתה דרך סלולה לאם הבנים. ודע כי אשר הוא שמיני ויששכר תשיעי זבולון עשירי לזה לחוף ימים ישכו"ן בגימ' שכינ"ה יתר א' הוא אצילות השופע:

עוד והוא יתן מעדני מלך א"ר שהיו בנותיו נאות והיו נשואות לכהנים רבי סימון אמר שהיו נשואות למלכים, זהו והוא יתן מעדני מלך, והאשה נקראת לחם שנאמר כי אם הלחם אשר הוא אוכל זהו שמנה לחמו. ור"ל שמנה לכהן שנמשחו בשמן או למלך שנמשח בשמן: