שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 6 · פסוק 4

כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין. היל"ל מכל אשר יבא מגפן, מהו יעשה, כאן רמז על מ"ש שהוא על העשיה של הבינה, ופתויים שהן ע"י הגפן נכריה וע"י היין המשכר שיש לו שמרים, זהו מחרצנים ועד זג מרצחנים שהוא מביא לידי רציחה שנאמר אל תרא יין כי יתאדם שסופו בא לידי דם, ועד זג שהם הקליפות, לא יאכל, שינצל מכולם. גם רמז באומרו מכל אשר יעשה מגפן, רמז על אשה נכריה שהשי"ת יצילהו ממנה, שנאמר לשמרך מאשה זרה וגו', והאשה נקראת גפן שנאמר אשתך כגפן, כי לזה נסמכה פרשת סוטה לפרשת נזיר. ובשמות רבה פסוק ויקרא משה לכל זקני ישראל וז"ל אתה מוצא ב' פרשיות סמוכות פרשת נזיר ופרשת סוטה, הנזיר נודר שלא לשתות יין, אמר לו הקב"ה נדרת שלא לשתות יין כדי להרחיק עצמך מן העבירה אל תאמר הריני אוכל ענבים ואין לי עון א"ל הקב"ה הואיל ונדרת מן היין הריני מלמדך שלא תחטא לפני, אמר למשה למד לישראל הלכות נזירות שנאמר איש כי יפליא לנדור מיין ושכר יזיר מכל אשר יעשה מגפן היין, וכיון שיעשה כך הרי הוא כמלאך שנאמר כל ימי נזרו קדוש הוא לה', כד"א וארו עיר וקדיש. וכן האשה נקראת גפן שנאמר אשתך כגפן פוריה, אמר הקב"ה אל תאמר הואיל ואסור להשתמש באשה הריני תופסה ואין לי עון או שאני מגפפה ואין לי עון או שאני מנשקה ואין לי עון, אמר הקב"ה כשם שאם נדר הנזיר שלא לשתות יין אסור לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין, אף אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר, שכן שלמה אומר היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה וגו' כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה, לכך סמך הקב"ה פרשת נזיר לפרשת סוטה שהן דומות זו לזו ע"כ. א"כ פירוש מכל אשר יעשה מגפן היין, כמו שהנזיר מכל אשר יצא מהגפן אסור בו, כן כל דבר שהאיש עושה לאשתו כגון נשוק וחבוק וגיפוף אסור לזר לעשות באשת איש, לזה דמה גפן ליין ואמר יעשה ולא אמר יצא: