שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 16 · פסוק 3

ובמדרש כי כל העדה כולם קדושים. וכי אתם לבדכם קדושים והלא כולנו נתקדשנו בסיני שנאמר לך אל העם וקדשתם, וכשנתנו עשרת הדברות כל אחד ואחד ממנו היה יונק מהר סיני, ולא נתן לנו אלא עשר דברות, ולא שם חלה ולא שם תרומה ולא שם ציצית שמענו, אלא מעצמך אתה אומר כדי לעשות שררה לעצמך וכדי לעשות כבוד לאהרן אחיך, ע"כ:

עוד אמרו במדרש, מה כתיב למעלה מהענין ועשו להם ציצית, אמר למשה טלית שכולה תכלת כו'. הביאו ראיה לויקח שלקח פרשת ציצית, וענין המזוזה שאמר ובית מל ספרים, לא ידעתי מאין להם, אח"כ מצאתי שגמר קיחה קיחה כתיב הכא ויקח וכתיב התם ויקח את ספר הברית. ואמר בן יצהר בן קהת בן לוי, מה לו ליחסו כך, מאחר שבא נגד משה ונגד התורה, ועוד למה סמך ודתן ואבירם, יאמר ובני אליאב דתן ואבירם, ועוד שלא נזכרה הקיחה מה היא, לזה אמר המדרש ויקח קרח שקיחה זו היא קרח ויצהר וקהת וכו', ואמר קרת, א"ר לוי שעשה קרחה בישראל, בן יצהר שהרתיח את העולם כצהרים, בן קהת בן שהקהה שיני מולידיו, בן לוי בן שעשה לויה לגיהנם ודתן שעבר על דת אל, ואבירם שאיבר לבו מלעשות תשובה, ע"כ. ודתן ואבירם ואון, לפי שהיו בכורות והעבודה היתה בבכורות ונטלה מהם ונתנה לאהרן, לזה עמדו נגדו לעורר על הכהונה. עוד ויקח קרח בן יצהר, שראה שיוצא ממנו בן שדולק כשמן ועולה למעלה כשמן, כד"א ראשית דגנך תירושך ויצהרך, שהוא שמואל הנביא שנאמר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, וראה ג"כ שהוא מנושאי הארון שהן בני קהת. קהת בגימ' כתף ה', שהיה נושא התורה שהיא ה' ספרים, וראה בניו מלוין אותו, זהו בן יצהר בן קהת בן לוי, שעושין לויה להקב"ה על הדוכן בשיר, והוא לא ידע שהלויה היא שהולכין עמו עד שתפתח הארץ את פיה ויחזרו לבתיהם בשלום: