שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 27 · פסוק 3

אבינו מת במדבר וגו'. בגמרא יש אומרים מקושש היה וי"א מן המעפילים היה, זהו כי בחטאו מת, בחטא שהוא לו לבדו ולא בחטא שהחטיא אחרים עמו. ואם יהיה כדברי זה או כדברי זה מלת במדבר היא יתירה, כי ודאי שבמדבר היו, כי עתה באו לערבות מואב. ובזוהר אמר מת במדבר, מת בדבור, מאותם שנאמר בהם וידבר העם באלהים ובמשה, וימת עם רב מישראל, הוא צלפחד שהיה רב וגדול המשפחה, אבל היה עם הארץ שלא היה בן תורה לשמור עצמו מן הדבור ולא יחטא בחטאו של נחש, ולזה מוטעם בזרקא שהיא צורת נחש כרוך על צוארו. זהו כי בחטאו שחטא שלא למד ומת, וחשבו אולי יש בלב משה איבה על שדיבר אביהם עליו, לזה באו כשהיה לפני כל העדה כדי שיוציא הדין לאמתו, והם לא היו יודעות שמשה עניו מאד, וכששמע משה שהדבר נוגע אליו אמר פסילנא להו לדינא, לזה ויקרב משה את משפטן לפני ה', ע"כ. ואמרו כי בחטאו מת, לומר שהחטא גרם שלא היו לו בנים. עוד ובנים לא היו לו, שלא תאמר שהיו לו בנים ומתו בעונו כמ"ש רז"ל בעון נדרים בנים מתים, או בעון ביטול תורה, זה לא היה לו בנים מעולם. ואולי מחמת האם שלא הזריעה תחלה, כמו שארז"ל אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, לזה חזרו ואמרו כי אין לו בן. או נאמר כי אין לו בן, על דרך שארז"ל ובן אין לו, עיין עליו אם יש לו אפי' בן הבן או בת הבן, לזה חזרו לומר אין לו שחין לעיין עליו. עוד אמרו ובן אין לו, לומר שאפילו בן הבת אין לו, לומר שבן בתו יורש אותו, שלא היו נשואות, כמ"ש בגמרא ר"א בן יעקב אומר בנות צלפחד לא היו פחותות ממ' שנה איני והא א"ר חסדא נישאת פחות מעשרים יולדת עד ששים, נישאת יותר מכ' יולדת עד ארבעים, נישאת בת מ' שוב אינה יולדת כלל, אלא מתוך שהיו צדקניות ילדו. לזה פחדו שמא לא ילדו שנישאו יותר מארבעים, לזה אמרו ובן אין לו תנה לנו, אפילו שנעיין שמא מהבת יבא לו בן, ובן אין לו. ועל פי דרכם שאלו שיתפללו עליהם שיהיו להם בנים לפי שהם בנות מ', זהו אמרם ובן אין לו תנה לנו, כלומר לנו ממש, ולזה אחוזה כתיב ולא אחוזת נחלה, ששאלו בן שיאחז בידן לעת זקנתן, כמו שארז"ל שהאשה אינה מצווה על פ"ו, שאם נשאת למי שאינו מוליד אינה יכולה לכופו שיוציאנה, שהיא אינה מצווה על פ"ו, אלא א"כ באה בטענת בעינא חוטרא לידאי ומרא לקבוראי, חוטרא לידאי, פירש"י ז"ל רוצה בן שיסמוך ויחזיק בידה כמו המשענת ויתעסק בקבורתה, אז יוציא ויתן כתובה, כן איתא ביבמות. לזה אמרו תנה לנו בן שינחול נחלתנו, כי מה תועלת שנקח נחלת אבינו ואין לנו יורש, למה יגרע שם אבינו וצריכים אנו להקים שם אבינו מתוך משפחתו הואיל והוא היה גדול המשפחה: