כי יכרית ה' אלהיך את הגוים וגו' שלש ערים תבדיל לך ושלשת את גבול ארצך וגו'. נוכל לפרש זה על האדם כשנפטר מן העולם, הנפש שוכנת בקבר והרוח בג"ע של מטה והנשמה בג"ע של מעלה, וראש חודש ושבת הם מתקבצים שלשתם ועולין למעלה, זהו שאמר כאן שלש ערים תבדיל לך, הם ג' מקומות אלו:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 19 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובזוהר פרשת שלח לך דף קנ"ט שואל שם ר"א ואומר והואיל וידע הקב"ה שהאדם סופו לחטוא ולמות למה בראו, המאמר ארוך, ואומר שהאדם יש לו ג' עולמות וכו' עיין שם. א"כ תכין לך הדרך, תכין לעצמך. ויש מי שפירש ושלשת על ג' מלבושי רמ"ח חומריים כמו הנהנה מסעודת מצוה סעודת פורים סעודת שבתות ויו"ט, ואלו שוכנין עמו בקבר והן משכן הנפש, ועל זה אמר ועצמותיך יחליץ וממצות הרוחניות נעשה לו רמ"ח איברים רוחניים שלובש בג"ע הארצי, וכן נגד הרוח, ומכוונת עשיית המצות קונה רמ"ח איברים רוחניים יותר שהן מלבוש שמתלבש בהן להקביל פני מלך והן נגד הנשמה ע"כ, והוא קרוב למה שאמרנו. ורבינו בחיי ז"ל כתב קרוב לזה ז"ל, וצריך שתשכיל בענין שש ערי מקלט כי הם כנגד שש קצוות, כי השלשה שהבדיל משה אין להם שלימות במצוה אלא בשלש אלו שצוה עתה לעשות בארץ כנען, ותשלום המצוה שיהיו שש ערים כנגד שש קצוות לרמוז על חסדי ה' בעוה"ז שיקלטו הערים, וכן נפשו לעוה"ב שיהיה לה חלק בשש קצוות העליונים. ואע"פ שאין תשלום המצוה אלא בשש הבדיל משה השלשה כנגד שלש אותיות של שם שהן חוזרין לשש, כענין שכתוב בספר יצירה ג' אבנים בונות ששה בתים, כי ששה ערים אלו מקלט לגוף ובהם רמז לששה בתים שהן מקלט לנפש, ועוד הבדיל משה ג' ערים כנגד ג' המקומות שהנשמה נפרדת מהם, ולכך עשה משה שלש גבולים אלו לכפר על הנשמה הבאה מג' מקומות עליונים שחוצבה משם ונפרדה מהם, לפי שידעת כי עלוי הנשמה מגן לגן ומהגן לעדן ומעדן לבינה הכל אורח סלולה ורצועה ישרה, זהו שכתוב והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה, היא הבינה ששם תכלית מנוחתה. ועל זה אמר תכין לך הדרך, תכין בעוה"ז הדרך בעוה"ב ע"כ, וזהו אשר ינחילך ה' אלהיך לנוס שמה כל רוצח, ר"ת לשכר, שהולכים שם לקבל שכרם, לנוס מפני מלאכי חבלה כדי שלא יראוהו, כמו שארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד, לפי שהצדיקים תשוקתם היא להלוך בשליחותו של מקום כמלאכים, ולהלוך מישיבה לישיבה מישיבתו של הקב"ה לישיבתו של משיח, ויש ישיבות של בעלי מקרא ויש ישיבות של בעלי משנה ויש של בעלי תלמוד ושל בעלי קבלה כנזכר בתיקונים, וזה חפץ הצדיקים להלוך מאחת לאחת, שנאמר ונתתי לך מהלכים בין העומדים שהן השרפים שנאמר שרפים עומדים וגו', ובעל תשובה אינו יוצא ממקומו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19