וכל מנחת כהן כליל תהיה וגו'. כתב הרמב"ם ז"ל בספר המורה כי טעם שלא תאכל מנחת כהן הוא בעבור שכל כהן המקריב קרבנו מקריב הוא בעצמו אם יקריב מנחה ויאכלנה הוא בעצמו נראה כאילו לא הקריב דבר, כי מנחת יחיד אינו מקריב ממנה אלא הלבונה והקומץ, ולא די מיעוט הקרבה אלא שיאכלנו וידמה שלא הביא ולא הקריב כלל ולכך תשרף כולה ע"כ. עוד נאמר לפי שמנחת הדיוט אוכלים אותה זכרי כהונה ועל שם זר מביא אותה, אבל הכהן ודאי לא הביאה אלא לכבוד מלך כי לא הביאה לאכלה, כליל גימ' מלך, שהביאה לכבוד מלך לכך תשרף:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 6 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19