ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאור. כלומר איני מונעך מלהלוך, איני מונע אלא הליכה על מנת לארר, ואמר לא תאר, ולא אמר לא תקב כמ"ש ולכה קבה, לפי שקבה הוא פחות מארור, ולזה אמר שאמר לו בלק קבה לבד שהוא פחות, אמר לו הקב"ה אפילו ארירה שהוא יותר מקבה לא תחול עליהם, למה לפי שכבר חלה עליהם הברכה, והיא גוברת, זהו כי ברוך הוא, לא אמר כי מבורך הוא, חלא כי ברוך, נעשה מקור הברכות. והארור בלעם העלים דברי המקום שאמר לא תאור שלא ילך על מנת לארר, ולקח מלת עמהם שאמר לו לא תלך עמהם, ואמר לגדל עצמו, מאן ה' לתתי להלוך עמכם. לזה ויקומו שרי מואב וגו' ויאמרו מאן בלעם הלוך עמנו, עד שהוצרך שלוח שרים רבים ונכבדים, לפי שלא ידע אם מיאונו היה בשביל מיעוטם או בשביל פחיתותם לז"א רבים ונכבדים:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 22 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19