עוד יכולין לומר שאמר קרב אל המזבח כדי לומר לו ועשה את חטאתך ואת עולתך, שהחטאת קודמת לעולה אע"פ שאמר קח לך עגל בן בקר לחטאת ואח"כ איל לעולה, זהו בקיחה, ואמר לו ג"כ הקרבה שהחטאת קודמת, שפירוש חטאת טהרה, וכן הוא אומר תחטאני באזוב ואטהר. ורז"ל אמרו קרב אל המזבח שהיה אהרן בוש וירא לגשת שהיה רואה תבנית שור על המזבח. וכתב הרמב"ן ז"ל אין הכוונה במדרש הזה שהיה רואה על המזבח תבנית שור, אבל הענין הוא כי אהרן לא היה בידו עון אשר חטא זולתי עון העגל והיה העון ההוא קבוע במחשבתו כענין שכתוב וחטאתי נגדי תמיד ע"כ. ומסיים המדרש שהיה אהרן מתירא ממנו נכנס משה אצלו ואמר לו אהרן אחי לא ממה שאתה רואה אתה מתירא אלא הגס דעתך וקרב אל המזבח, והוסיף רש"י ז"ל פירוש כי לכך נבחרת, אולי כן מצא במדרש, וכתבתי פ' תשא פירוש כי לכך נבחרת, שאמר לו משה אדרבא בעשייתך העגל נבחרת לכהונה, כי אחר שהרהרו בלבם בע"ז הקב"ה תופס אותם אפילו על ההרהור, כ"ש שהיה ג"כ דבור שאמרו קום עשה, ואם מביא עליהם פורענות יאמרו מה פשענו ומה חטאנו ויהיה בזה חלול השם ח"ו, לזה עשה אהרן העגל כדי שכשיביא עליהם פורענות ידעו על מה ויצדיקו עליהם את הדין, כמו שאמר משה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם, וזהו וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעו אהרן, שפירוש שגלה אהרן המכה להודיעם מכותם, ולזה אמר לו לכך נבחרת, בעשותך העגל שקידשת שם שמים על כן משחך שמן ששון, שמן המשחה שנאמר זאת משחת אהרן וגו'. ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו. מאי אשר לו היל"ל וישחט את עגל חטאתו או ויעש את חטאתו כמו שאמר לו משה ועשה את חטאתך ואת עולתך, כי כבר ידוע שחטאתו היא עגל שנאמר קח לך עגל לחטאת. אלא כיון אהרן בשחיטת חטאתו לשחוט ג"כ הקטיגור שלו, כאמרם ז"ל כל העובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד, ובפרט שהיה רואה דמות שור על המזבח משם ידע שהקטיגור עדיין הוא עומד לשטנו, אע"פ שנתכפר לו, וכיון אהרן עליו לשחטו, זהו את עגל, את לרבות הקטיגור, זהו אשר לו, ועוד שלא מצינו שחיטה בכהן כי אם זאת, ששחיטה כשירה בזרים, וכאן הוצרך הוא בעצמו לשחוט מפני שאי אפשר ע"י אחרים, לפי שהוא עשאו צריך שהוא ימחהו, הפה שאסר הוא הפה שהתיר., ולזה אמר ויקריבו בני אהרן את הדם, למה צריך שנים אחד מספיק כמו בעבודת יום הכפורים היה אחד מקבל הדם למרס בו שלא יקרוש, וכאן למה בני, אלא לפי שכאן יש ב' דמים דם העגל ודם הקטיגור לזה בני שנים, ולא אחרים אלא בניו, ולזה אמר ויטבול אצבעו בדם, שהוא כמו דמו של עגל, ואת הדם יצק, הוא דם הקטיגור, לזה דם דם ב"פ, אל יסוד המזבח בנוקבא דתהומא רבא:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 9 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19