וראה הכהן והנה נהפך שער לבן, נהפך הליבון לאדום, ומראהו עמוק, שהיה הולך בעקמימות, והיה לו מחשבות עמוקות מן העור, שמה שהיה בלב לא היה בפה, צרעת היא וטמאו הכהן נגע צרעת היא, כלומר לזה באה לו על ידי מכוה לומר שהיא נגע והיא צרעת, לומר כשהיה נוגע ובא אצל חבירו לא היה בא אלא ליקח ממנו דברים כדי להלשין עליו, ואם תחתיה תעמוד הבהרת לא פשתה, זה מורה שלא הלך במלשינות ולא ברכילות, ובאה לו המכוה כדי לייסרו לפי שהיה לבו משיאו להלוך אע"פ שלא הלך, זהו שאת המכוה היא, וכן כי צרבת המכוה, לשון צורבא מרבנן, שהוא לשון חמימות שנתחמם לעשות אע"פ שלא עשה:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19