שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 18 · פסוק 2

וידבר ה' וגו' דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלהיכם. לפי שרוצה להזהירם על העריות וקשה עליהם לפרוש, כמו שארז"ל על פסוק בוכה למשפחותיו על עסקי משפחותיו, לזה איים עליהם ואמר אני ה' אלהיכם וחייבים אתם לקבל מה שאני מצוה. וכן כתב רבינו סעדיה גאון ז"ל אני ה' אלהיכם קבלו עליכם מצותי, ולזה אמר איש איש ב"פ שיגבר על יצרו, כמאמרם ז"ל על פ' אשרי איש בעודו איש. עוד אמר ב"פ איש לפי שמזהירם על הבועל והנבעל. עוד אני ה' נאמן לשלם שכר, אלהיכם להעניש על העובר, וכן בכל מקום אני ה' אלהיכם. עוד אמר אני ה' אלהיכם, ומאחר שאני ה' אלהיכם אתם חיים וקיימים שנאמר ואתם הדבקים וגו', לזה כמעשה ארץ מצרים לא תעשו שאם תעשו כמעשיהם אתם נכנסים תחת ממשלתם והם בורות נשברים אינם חיים וקיימים, ואני נתתי לכם המצות כדי שתהיו קיימים לעולם, שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, לא אשר יעשה אותם למען יחיה בהם, שנראה שהוא שכר ויהיה נראה כעובד על מנת לקבל פרס, אלא אשר יעשה אותם ויחיה בטבע, וידוע הוא שמצות עשה הם רמ"ח כנגד רמ"ח איברים, כשעשה המצוה עשה אבר רוחני כנגדו עד שמשלים רמ"ח איברים רוחניים, ונעשה אדם רוחני שאינו מת לעולם, שאין המות שולט אלא בגוף שהוא גשמי. ולא עוד אלא שע"י איברים הרוחניים מביא אורה וחיים ושפע לאיברים הגופנים, לפי שע"י נעשו הרוחנים ולזה כמה צדיקים אחר מיתתם היו כמו שהם חיים, כמו מעשה דאחאי בר יאשיה במסכת שבת (דף קנ"ב:) וכמעשה דר' אלעזר בר רבי שמעון ע"ה דהוה גני בעליתיה י"ג שנין א"כ וחי בהם בטבע, וזהו אמרו את משפטי תעשו כאילו אתם עושים אותם, ואת חקותי תשמרו ללכת בהם שתהיו כמו המלאכים שהולכים ובאים לפני, כמו שנאמר ונתתי לך מהלכים בין העומדים, ויהיו לכם המצות כמו כנפים כדי לעוף בהם כמו המלאכים שנאמר ובשתים יעופף, אני ה' אלהיכם, כמו שאני אלוה על המלאכים: