ויצו משה. הוצרך משה לצואה זו כדי שלא יסרבו למה אלה יעמדו על הר גריזים לברך ואלה על הר עיבל על הקללה, לזה הוצרך לצוותו באותו יום שנשבעו וקבלו עליהן האלות והכריתות, עתה לא יקשה על העומדים על הקללה, כי מה עושה העמידה על הברכה או על הקללה, כבר קבלו, לזה אמר ביום ההיא. ומה שמינה שמעון על הברכה כדי להאיר חשכו, שאילו מינהו על הקללה לא היה לו תקנה, לפי שכל הארורים הם בכלל מעשה זמרי, דוק ותשכח. ורש"י ז"ל פירש בשם רבי משה הדרשן ז"ל, אמר עשר ארורים יש כאן כנגד אחד עשר שבטים ע"ש, ומה שמינה ראובן על הקללה זהו למעלתו ולהודיע לכל שלא חטא בבלהה, כי הוא מכריז ואומר ארור שוכב עם אשת אביו וחותם הדבר בעניית אמן, ומנה עמו בני השפחות וזבולן עמהם, שגם הוא כמו עבד ליששכר שהולך בימים ובמדברות ומשים בפיו של יששכר, כי אע"פ שמסייע לבעלי תורה עם כל זה הלמוד הוא יותר גדול, לזה הושם בתוך בני השפחות, ועוד שהוא נמנה כנגד יששכר, שיששכר הוא רביעי בברכה, וזבולון הוא רביעי על הקללה:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 27 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19