ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו. כלומר כשנאף אשת איש כאילו נאף אשת רעהו, רעך וריע אביך שהוא כביכול הקב"ה שהוא זווגם כפי ידיעתו ב"ה, וכפי זוגם למעלה באצילות נשמותם כן זוגם למטה, וכשנאף למטה כן עשה הצל למעלה, לזה מות יומת, ב' מיתות לו ולצלו, וזהו אומר הנואף והנואפת, שהם דמות זכר ונקבה. ולזה לא אמר יומתו שניהם והבן. ואמר הנואף כתיב הנאף וקרי הנואף, לרמוז על קבלת האחרונים שאמר שעתיד להתגלגל בכושי ויבא על אשת חבירו ויהרגנו, ולזה אמר הנאף שעדין עתיד לנאוף, ולזה מות יומת, אחת כאן ואחת בגלגול כושי, וי"א שיתגלגל בחמור, וזהו סוד כי תראה חמור שונאך כחז"ל:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 20 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19