שפתי כהן על התורה · ויקרא · פרק 26 · פסוק 1

לא תעשו לכם אלילים. הוא לשון אל כלא הן חשיבין, כן פי' רש"י ז"ל. אם כן יאמר לא תעשו לכם לא תחזיקו עצמכם כלא, אלא צריך שתדעו ערככם הואיל ואתם עבדי ואני אלהיכם, על זה הערך העריכו עצמכם, כי בזה תבאו לידי עבודה מאהבה, וכשתדעו גדולתו וגבורתו של ממה"מ הקב"ה ובחר בכם מכל העמים אז יתוסף בכם אהבה יתירה, כמו שאמר דוד המלך ע"ה דע את אלהי אביך ועבדהו, ודע למי אתה עובד ומי הוא אלהיך, ותאמר אשרינו מה טוב חלקנו שבחר בנו ולקחנו לחלקו, שנאמר כי חלק ה' עמו, השפלות היא טובה כנגד היצר שלא יתגרה בגאוה, אבל נגד העבודה צריך שישמח ויעריך עצמו שהוא עבד מלך ומתוך כך יבא לעבדו בשמחה, שהיא עקר העבודה, שנאמר עבדו את ה' בשמחה, אם כן לזה אמר לא תעשו לכם אלילים ופסל, שלא תחזיקו עצמכם כלא וכפסולים לעבודתו, הואיל ואני ה' אלהיכם, ופסל מוטעם טרחא לומר שהוא נמשך אחר אלילים. ומצבה לא תקימו לכם, שלא תלכו בקומה זקופה, תקימו לכם ר"ל שלא תקימו עצמכם ותוכו בגאוה, אע"פ שאמר לא תשפילו ולא תפסלו עצמכם, זהו בערך עבודתו יתברך, אבל בערך עצמכם לח, זה לא תקימו לכם, ואבן משכית לא תתנו בארצכם, שלא תלכו עמי בחלקלקות ובפתויים ותנופה כמו האבן החלקה, וכן רבי שלמה בן גבירול בעל האזהרות ז"ל, לא תניף עליהם ברזל אמר, ומצות לא תניף, לעולם לא תחניף, שעושה המצות דרך חניפות להקב"ה כדי שיעשה רצונו או כדי להתראות בה בפני בני אדם או לעשות לו בה שם, כמ"ש בזהר בראשית (דף כ"ה) ה' מינין אינון בערב רב, נפילים גבורים ענקים רפאים עמלקים כו' גבורים מינא תליתאה עליהו אתמר המה הגבורים אנשי השם ואינון מסטרא דאתמר בהון נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם, ובנין בתי כנסיות ובתי מדרשות ושוין בהון ספר תורה ועטרה על ראשה ולא לשמה דה' אלא למעבד לון שם. הדא הוא דכתיב ונעשה לנו שם, זהו לא תתנו בארצכם להשתחות שמראים שעושים לשם שמים, אני ה' אני יודע המחשבות וחוקר לבבות, כי לא לפניו חנף יבא: