בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וגו'. למה לא הזכיר שמו תחלה ואמר יוסף בן פורת כמו שאמר ראובן בכורי אתה וכן שאר השבטים הזכיר שמם קודם. אלא אמר בן כלומר לזה ראוי לקראות בן שהוא היה סבת שאר הבנים, הוא היה ראשית המחשבה, לזה אמר בן ולא אמר יוסף כי לא נולד ולא יצא לפועל אלא במחשבה אמר בן פורת יוסף, כאילו אמר בן פארות יוסף שהוא סבת כל הפארות והענפים. וכתב רבינו בחיי ז"ל מלת בן מלשון ועל בן אמצת לך ופי' נטע שבו פארות רבות, גם היה ראשית המחשבה שמיום שנולד עשו שיהיה זה שטנו, כי לזה המתין אצל לבן עד שבא יוסף שנאמר ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו', א"כ בן פורת יוסף בן פורת עלי עין הרעה שנתן עשו עין הרע בברכה שנאמר וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב וגו', ולזה אמר עלי עין, לא אמר על עינים אלא עלי עין שהיה עשו נותן עינא דשמאלא ביעקב לא הוה מסתכל בעינא דימינא אלא בעינא דשמאלא ליה ליעקב, ובזוהר בן פורת עלי עין על עינא דההוא רשע, א"כ בן פורת עלי עין כמו אפריין נמטיה לר"ש (ב"מ קי"ט) פירוש לשון חזוק ושבח. ועל דרך הסוד אמר ב"פ בן פורת לפי שעולה להביא שפע מלמעלה שהזרע הוא מהמוח וירד ומשפיע עלי עין שהיא כ"י שהיא נקראת בת עין שהכל פונים לה ועליה נאמר הנה עין ה' אל יראיו ונאמר טוב עין הוא יבורך. יסו"ד במ"ק טוב והבן. עוד אפשר שאמר בן פורת לב' משיחים, ולזה אמר בן פורת יוסף כי הוא קודם:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · בראשית · פרק 49 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובמדרש בן פורת בן פרות שעל ידי פרות נתגדל, ונוכל לומר על דרך הפשט בן פור"ת בן פות"ר שע"י הפתרון נתגדל, ולזה אמר ב"פ בן פורת יוסף שפתר ב' פתרונות אחד לשר המשקים ואחד לפרעה, ולזה אמר עלי עין כי בסבת פתרון הב' שהוא חלום פרעה נתעלה, וזהו עלי עין וכו' שהוא פרעה שהוא עין כל הארץ:
בנות צעדה. ולא בנות צעדו, לרמוז על אסנת, ובת כ"ב שנה היתה ולא נזדווגה לשום אדם ושום אדם לא היה רשאי ליקרב אליה לפי שיעקב כתב על ציץ של זהב שם הקודש ותלה על צוארה ועל ידי אותו שם לא קרב אליה שום אדם וירד מיכאל המלאך ונטלה והורידה למצרים לביתו של פוטיפר והכל צפוי לפניו, כן אמר המדרש, וכשיצא על ארץ מצרים וקראו לפניו אברך הלכו כל בנות המלכים להסתכל ביופיו אולי ישא אחת מהן ולא יכלו להביט אליו כי כולם בנות חמורים שאינם רואים אבל אסנת היא היא מן הרואים שנאמר וירא את המקום מרחוק ראתה אותו והכירתו, וזהו עלי שור כמו אשורנו, כי אין המציאה נגלית אלא לבעליה ומיד הכיר בה והכירה, כי בהיותה בבית פוטיפר היתה סתומה וסמויה מן העין שאפילו פוטיפר לא ראה אותה ע"י אותו שם, וצעדה כמו סעדה כי אותיות זסשר"ץ מתחלפות, כלומר אותו שם סעד לה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19