שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 7

ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף. תמצא ג"פ הדם בצווי ה', וג"פ בצווי של משה. ג"פ בצווי של ה', ולקח מן הדם, והיה הדם לכם לאות, וראיתי את הדם. ובצווי של משה ג' פעמים, וטבלתם בדם אשר בסף, מן הדם אשר בסף, וראה את הדם. והכוונה היא כי היו ג' דמים דם מילה ודם פריעה ודם פסח, וכן אמר בזוהר ז"ל ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך, ואומר לך בדמיך חיי, ואומר לך בדמיך חיי, אמרי חבריא בדמיך דם פסח ודם מילה, אבל מתבוססת בדמיך מאי היא, אלא תרין דמין חד דפסח וחד דמילה, וחד דגזירו דכ"י וחד דפריעה דצדיק, אלין תרין דמין דבר נש קאים בגוייהו בקיומא לעלמא דאתי, דכתיב חיי. ודע כי היו רשומין שם יה"ו מן הדם, י' על המשקוף, ועל מזוזת ימין ו', ועל מזוזת שמאל ה', והוא שם הרחמים ובא והשלימו שאמר בדם אשר בסף, כי סף הוא כלי בית קבול ורמז לה' אחרונה של שם, וכן בסף בא"ת ב"ש שחו גימ' שדי, ועל פי שני עדים, כי שדי בא"ת ב"ש בקם, בסף גימ' בק"ם, לרמוז להשלים ה', ולשם שדי. ומה שאמר בצווי על שתי המזוזות ועל המשקוף כתב רבינו בחיי ז"ל על דרך הקבלה, כי הכתוב הזה רמז לאותיות השם המיוחד, ואמר על שתי המזוזות קודם, כי כן דרך הבנאי לסדר תחילה המזוזות ואח"כ ישים המשקוף, לעלות ממטה למעלה, אבל עתה הקדים המשקוף ואח"כ המזוזות מלמעלה למטה, ועבר ה' וראה את הדם, השם בתשלומו, וזהו והיה הדם לכם לאות, מלשון אותיות, על המשקוף ועל שתי המזוזות, ב' ההי"ן, ז"ש ופסח ה' על הפתח לשון פסיעה, כלומר ידלג משם. ולא יתן המשחית לבא מפני שהוא חתום בחותמו, והבן זה. ואם כן היו ד' מזבחות כנגד ד' אותיות ה', וכן אמרו במדרש ד' מזבחות היו לאבותינו במצרים, ואלו הן המשקוף ושתי המזוזות והסף, והסף הוא כלי קטן ועגול, והוא כדמות י' ע"כ: