שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 28 · פסוק 32

כתב הרב רבינו בחיי ז"ל. והיה פי ראשו בתוכו, נראה לי כי מה שדרשו ז"ל יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה שבקול נכלל בו עוד כל הדובר שקרים והמעוול בדבורו ויש לו שפתים דולקים ולב רע, לכך נקרא מעיל שבא לכפר על המעל הגדול שעשה, לפיכך כשצוה על המעיל אמר והיה פי ראשו בתוכו, ויש בזה רמז ואזהרה לאדם שראוי לו שיהיה דבורו שוה למה שבתוכו, שיהיה תוכו כברו ושפה לפיו סביב לעצור במלין, והוא אינו עושה כן אלא מעשה אורג, כופל דבריו כאורג הזה שכופל חוט אריגתו, או כמנסה המסכה שעושה השתי שהוא הולך ובא, וכן כפי תחרא שהוא השריון שטבעותיו כפולות, על כן בא המעיל לכפר על עון זה, כי הוא מרוחק אצל השי"ת ודובר שקרים לא יכון לנגד עיניו. ונשמע קולו של אהרן בבואו אל הקדש לבוש בשמונה בגדים, כי היה מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. אם כן על זה בא הרמז והיה פי ראשו בתוכו, שיכוף פיו ואם תמתיק בפיו רעה יכחידנה, פירוש יכריתנה תחת לשונו ולא יוציאנה לחוץ, ויזכור שהקב"ה עשה ללשונו ב' חומות אחת של עצם והיא השנים ואחת של בשר והם השפתים, וזהו שפה לפיו סביב כפי תחרא, שהוא השריון שלובשין אותו להגין והוא של ברזל, כן יכבוש יצרו ויכבוש לשונו, אם יעשה כן לא יקרע לעולם הבא, ויהיה נשמע קולו, כי קודם הוא שנאוי בקולו ולא היתה תפלתו נשמעת, שנאמר נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה, ואחר שחזר בו מתאוה לקולו, שנאמר השמיעיני את קולך, זהו ונשמע, קולו בבואו אל הקדש שאומר לו הקב"ה הראיני את מראיך, ובצאתו מן העולם ולא ימות מיתת עולם הבא, כי מות וחיים מות של עולם הבא וחיים חיי עולם הבא ביד לשון, ורפואתו במה בתורה שנאמר מרפא לשון עץ חיים שהיא התורה, זהו ונשמע קולו שלא ידבר אלא בדבר של קדושה, זהו פעמון זהב ורמון, שלא יהא לו קול אלא בתורה שהיא משולה לזהב, שנאמר הנחמדים מזהב, ורמון שהם המצות, בזה יהיה קולו כפעמון ולא במילי דעלמא, כמשז"ל על פסוק האמנם אלם צדק תדברון, לעולם יעשה אדם עצמו כאלם, יכול אף לדברי תורה ת"ל צדק תדברון, ולזה היו הפעמונים בתוך הרמונים לרמוז שלא ישמע קולו חוצה. ותמצא בפרשה זו של ועשית חשן משפט ד' פעמים משפט כנגד ד' לאוין, לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תקח שוחד, ולא תתן מכשול: