ויבכו העם בלילה ההוא. בכו בכיה ביללה שהיו מיללין על עצמן, והכל כדי להחטיא את ישראל וכדי לאמת דבריהם ויסירו בטחונם מהקב"ה, והיו בוכים בקולי קולות כדי להשמיע לכל, וזהו ותשא כל העדה קולם בבת אחת. וכדי שלא נבין שהיו ישראל, כי עדה היא ישראל, לזה פירש ואמר ויבכו העם, שהבוכים הם ערב רב שהם קרואים עם, לא ישראל, לזה וילונו על משה ועל אהרן כל בני ישראל, תלונה לבד, אבל האמירה כל העדה אפשר שהם ערב רב, כי ישראל אין להם כל כך עזות להעיז פנים כנגד רבם לומר לו, לו מתנו וגו' ולמה ה' מביא אותנו וגו', ולומר ג"כ הלא טוב לנו שוב מצרימה, איך אפשר לשוב הא יתבעו ממונם, כ"ש ממון שנצלום. והם בורחין מן החרב שנאמר לנפול בחרב נשינו וטפינו יהיו לבז, ומצרים רדפו אחריהן ומתו, ולקחו ישראל כל הבזה, ואם ימצאו אחד מהם, ודאי שיעשו בו כל מיתות שבעולם, שסבלו כמה מכות מחמתם ואח"כ נטלו ממונם, ואחר כל זה חזרו לרדוף אחריהם והושלכו לים, ויקחו הבזה, אלא ודאי לא אמרו דבר זה אלא ערב רב, שלא היו אלא בעבודה ולא לקחו מהם כל דבר, כי לא נתן ה' להם חן, ולמה ישאילום, לישראל השאילו לפי שהיו עבדיהם ואמרו להם על מנת לחזור שאמרו דרך ג' ימים נלך, וגם לא באו להם המכות מחמתן, א"כ ע"כ וילונו בני ישראל ויאמרו הם ערב רב:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 14 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובמדרש ותשא כל העדה, כיון ששבו מתור הארץ, עמדו ופזרו עצמן בכל בכל שבטי ישראל כל אחד ואחד בתוך שבטו ומתנפל לתוך כל זוית של בית בניו ובנותיו, ובאים אליו והיו אומרים לו מה לך מרי והיאך הוא עושה, עושה עצמו נופל לפניהם ואומר להם אוי לי עליכם בני ובנותי וכלותי הוי איך האמוריים עתידין לתעתע בכם, היאך עתידין לשלוט בכם, מי יוכל לראות פני אחד מהם כו'. מיד כולם גועים בבכיה בניהם וכלותיהם ובנותיהם עד שהיו השכנות יודעות את הדבר ואף הן היו בוכות עד שהיה משפחה משפחה בוכה, עד שהיה כל השבט בוכה, וכן חבירו מבכה שבטו, וכן כל אחד ואחד עד שנעשו ששים רבוא חבורה אחת, וגעו ונתנו קול בבכייתם למרום, מנין ממה שקרינו בענין ותשא כל העדה ויתנו את קולם. הוקשה להם ותשא כל העדה ויתנו את קולם, היל"ל ותשא כל העדה את קולם מאי ויתנו, ועוד אח"כ אמר ויבכו היה לו להקדים הבכייה קודם, אלא פירוש ותשא הוא מלשון מסית ומדיח, עד שהסיתו לכולם אחד אחד בנתינת קולם עד ששמע שכנו, וכן לכל משפחה ומשפחה וכן לכל שבט ושבט עד שבכו כולם כאחת, וזה היה קשה בעיני השי"ת יותר מהכל, זהו אומרו עד שעלתה בכייתם למרום::
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19