ויאמר אהרן אל משה בי אדני. אמר לו אתה ידעת דעתם של נשים, בי תלוי הדבר שלא מחיתי בה, בבקשה ממך שלא תשת עלינו חטאת, לא שתחשבהו לחטא ותמחול לנו עליו אלא שלא יזכר כלל וכאילו לא נעשה, כדי שלא ימצא עלינו אחר זמן או בשעת המיתה חטא מחול, אלא שלא יזכר כלל. אשר נואלנו ואשר חטאנו, ב' דברים עשינו, אחד שאמרנו למה נתרחק מהאשה, זו היתה טפשות בנו מאחר ששמענו שאמר ה' שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי, טפשות גדולה היתה, כי ודאי היו שומעים כל מה שנדבר עמו לפי שהיו נביאים, ואשר חטאנו שהשוינו נבואתך לנבואתנו, זה ודאי חטא, אבל אל נא תשיתהו חטאת. אל נא תהי כמת, אילו היתה מתה היה יותר טוב שאין לה צער, אבל זו יש לה צער, וכל יום הולך וגדל הכאב כמת ולא מת:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 12 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19