והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את וגו' שלשים ושמונה שנה. בא לומר שלטובתם היתה סיבת עיכובם, עד תם כתיב עד שנתממו ונשלמו, כי אם היו נכנסים מיד לתרץ היה כל אחד טרוד איש בכרמו ואיש בשדהו, לזה נתעכבו כל כך זמן עד שקנו שלימות שהיו עוסקין בתורה והיו אוכלין המן והיה מגלה להם סודות התורה ומי הבאר היה רוחץ כל חלודה שבגופם, וקרי תום כל הדור אנשי המלחמה על ערב רב שהיו נלחמים עם ישראל כל שעה כאשר נשבע ה' להם, והשבועה היתה לערב רב כי כן אמר פרשת שלח לך חי אני נאום ה' כי כל האנשים הרואים את כבודי ואת אותותי אשר עשיתי וגו', וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי, וזה אינו אלא על ערב רב כי ישראל הקדימו נעשה לנשמע וכ"ש נשמע וכיצד הוא אומר ולא שמעו בקולי, אלא ודאי על ערב רב, אבל ישראל נשלמו וקנו שלימות במדבר וכולם נסתלקו עם משה רבם כמו שכתבנו שם וכמאמר הזוהר שאמר משה וס' רבוא כלהו מעלמא דאתי אינון:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 2 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19