אלהים לא תקלל. אם ראית איש שלומך אוכל לחמך והתנשא עליך והגדיל עליך עקב, לא תאור, ותדע שהוא שליח ההשגחה כמו שאמר דוד המלך ע"ה כשקללו שמעי אמר ה' אמר לו לקלל. וגם כפשוטו שלא יקלל הדיין אם חייבו בדין שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות, והראות הוא משוך מלמעלה, וכן הראוהו לחייבך, אם אתה מקללו ח"ו כלפי מעלה אתה מקלל, לזה אמר אלהים ולא אמר דיין לא תקלל:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19