קריאה במקור

שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 17 · פסוק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אמור אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתות. לא אהרן, שלא יאמרו שנחה דעתו במיתתם ושמח שראה נקמת המתקוממין עליו, ואני יודע כי מלאך אלהים הוא, אלא כדי להוציאו מן החשד שלא יהא לבן של ישראל עליו, לזה אלעזר ולא אהרן:
2
ואת האש זרה הלאה. כבר עשתה זו האש פורענות בני אהרן ובתבערה כמ"ש, וכאן כבר נעשית זרה, לזה זרה אותה הלאה שלא תחזור עוד למקומה, כמ"ש לעיל בשם רז"ל שזו האש ששלח הקב"ה על שהלעיזו על כבודו, ומכבודו שהוא אש שלח בהן אש, ואותה האש לא חזרה למקומה אלא נכנסה אל אהל מועד, עתה זרה, נעשית זרה, זרה אותה שלא תכנס אל אהל מועד. הלאה, אותיות האהל, ר"ל שלא תכנס עוד לאהל. ופירוש כי קדשו שהיו מזומנין לבא על ידיהן אלו ג' פורעניות, כמו וקדשתם היום ומחר, ות"א ותזמנינו, לזה היא באהל מועד לעשות שליחותה וכבר עשתה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Warsaw, 1883
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
הערות המהדורה
This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19