אלה העדות והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים. והלא בעבר הירדן הוא עומד, אלא אמר בצאתם מצרים לומר שלא תאמר מאחר שעברו על צוויו ודבורו של מקום כלום יש להם תקומה, לזה אמר שגם הדברות הראשונות הם דבורו של משה, שכן אמרו דבר אתה עמנו ונשמעה, א"כ לא עברו אלא על דבורו של משה, אע"פ שהוא היה שליח מ"מ אינו דומה שומע מפי מלך עצמו לשומע מפי שלוחו. בעבר הירדן מול בית פעור, שם הוכיחם כדי שלא יהא להם פה לדבר לפי שנכשלו באותו עון, בגיא ששם קבורתו לומר להם שלא יאמרו מה לזה עלינו, לזה אמר לאחר שבאו לארץ סיחון ועוג והכה אותם וירשו ארצם מערוער ועד הר שיאן וכל הערבה ובהורישם אלו כאילו ירשו כל ארץ כנען לפי שאלו היו שומרים אותם, אז הוכיחם וכרת עמהם הברית ונתן להם מחדש עשרת הדברות:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 4 · פסוק 45
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19