לא תוכל לאכול בשעריך, תרגום אונקלוס לית לך רשו למיכל וכו', לאכול בשעריך, אף ע"פ שהן שעריך עם כל זה אין שם השכינה שהיא בגלות, אבל כשיבנה במהרה בימינו בית המקדש ותחזור השכינה למקומה אז לפני ה' אלהיך תאכלנו ושמחת לפני ה' אלהיך וגו', הרי ד' בתים רמוזים כאן, ואמר בלשון יחיד לפי שבאותו זמן יהיה גוי אחד ועם אחד עובדים את ה' שכם אחד, ובמה יזכו לזה בחזוק ידיהם של לומדי התורה, זהו שסמך השמר לך פן תעזוב את הלוי, למי שנלוה אל ה' ועוסק בתורה כמו הלוי שאין לו חלק ונחלה והוא עוסק כל ימיו בהוראה שנאמר יורו משפטיך ליעקב וסמיך ליה כי ירחיב ה' את וגו' לומר מתן אדם ירחיב לו. ובמדרש א"ר אבהו כתיב השמר לך פן תעזוב את הלוי, מה כתיב בתריה כי ירחיב ה' אלהיך מה ענין זה לזה, אמר הקב"ה לפי מתנתך מרחיבין לך, ויהיה פירוש כי דהא, שהוא משמש בד' לשונות שמשמש כי, כאשר דבר לך והיכן דבר שנאמר ובחנוני נא בזאת והריקותי לכם ברכה עד בלי די, כ"ש למחזיקים ביד לומדי התורה כההוא מעשה דרבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא שהלכו לחולת אנטוכיא לעסוק במגבת חכמים הוה תמן אבא יודן שהיה עושה מצוה בעין יפה וירד מנכסיו כיון שראה רבותינו נכנס לביתו ופניו חולניות אמרה לו אשתו למה פניך חולניות סח לה עובדא ואמר רבותינו באו כאן ואין לי ואיני יודע מה לעשות, אמרה לו אשתו הצדקת לא נשתייר לך שדה אחת מכור חציה ותן להם, הלך ועשה כן ונתן להם אמרו לו המקום ימלא חסרונך והלכו להם יצא לחרוש חצי שדהו האיר הקב"ה עיניו ונבקעה הארץ תחתיו ונפלה פרתו ונשברה רגלה והעלה אותה ימצא תחתיה סימא (פירוש מטמון) אמר לטובתי נשברה רגל פרתי, כשחזרו רבותינו שאלו עליו בא אצלן אמר להם תפלתכם עשתה פירות ופירי פירות, הרי שאמר שהלכו לעסוק במגבת חכמים, ולזה בא לו ע"י חרישה לשון הוגה כמו לא תחרוש על רעך רעה, כמו שהוא נתן להוגים וחורשים ורחושי מרחשן שפוותייהו, לזה נתן לו על ידי חרישה, ועל ידי פרה שנטתה צוארה לעול, כן החכמים מטין את צואריהם לקבל עולה של תורה, על ידי שבירת רגל פרתו שנאמר אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור וגו' ועל שם שמכתתים את רגליהם והולכים מעיר לעיר ללמוד תורה, וכשחזרו רבותינו שאלו עליו, למה שאלו עליו, לפי שהם ברכוהו המקום ימלא חסרונך נשאר לו חצי שדה ולא שדה שלימה וכשראו שנשאר לו חצי שדה אמרו לו נתקבלה ברכתנו או שמא בא לו ממון ממקום אחר, ואכל שכר המצוה, אמר להם תפלתכם עשתה פירות אני לא הייתי רוצה ליקח שכרה בזה העולם ותפלתכם היא גרמה, ועכ"ז לא עשתה אלא פירות והקרן קיימת לעוה"ב, כמו שאז"ל על ובו תדבקון וכי אפשר להדבק בשכינה. והא כתיב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אלא זה המהנה תלמידי חכמים מנכסיו א"כ הוא מרומים ישכון, ועל זה היה על ידי פרה, כלומר שהתפלה לא עשתה אלא פירות בלבד והקרן קיים לו לעוה"ב והתפלה עשתה אכילת פירות בעוה"ז:
קריאה במקור
שפתי כהן על התורה · דברים · פרק 12 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1883
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020133570205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: eff3a4f64c03482c98adbcc49e5a34035a449646c00367ab4fc78277bc622e19