שפתי כהן על התורה · במדבר · פרק 23 · פסוק 8

מה אקב לא קבה אל. כל הקללות הכתובות, בשום אחת לא נזכר בה שם יעקב ולא שם ישראל, אלא סתם. אמר מה אקוב ובלק לא אמר אלא ארה לי, ולא מבעיא ארירה אלא אפילו קבה שהיא פחות מהכי. שאם אל לא קבה אותם מעולם לא תמצא קללתי מקום לחול, כי צריך יש מיש, כמ"ש רז"ל אם בעת שהיו ראוים לקללה שאמרו אלה אלהיך ישראל, לא די שלא קללם אלא שלא נמנעו מהם המן והבאר והענן, ובשעה שהיה מצוה אותם על הקללה והברכה, היה מזהירם אלה יעמדו לברך את העם, ובקללה לא היה קובעם שנאמר ואלה יעמדו על הקללה, ולא אמר לקלל את העם, א"כ מה אקוב שהוא לשון מפרש כמו ונוקב שם ה', אמר כיון שבקללות לא נתפרשו לתת מקום לחול, אי אפשר לחול מתחלה ע"י ב"ו, לפי שהעולם נברא על חסד שנאמר חסד אל כל היום. ומה אזעום לא זעם ה', אם היה הזעם שהוא זועם שנאמר ואל זועם בכל יום בשם הוי"ה וכ"ש בשם אלהים, היה איזה אפשרות לחול בהם הזעם, אבל הזעם הוא ע"י אל שהוא חסד והחסד גובר, כי הזעם הוא רגע שנאמר כי רגע באפו, והחסד כל היום א"כ אפילו הזעם שהוא פחות מארירה ומקללה אין לו מקום לחול. כי מראש צורים אראנו וגו', אמר אתה אומר ארה יעקב, ואני רואה שאברהם לא נצול אלא בזכות יעקב, שנאמר כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם. זהו כי מראש צורים שאברהם נקרא צור, שנאמר הביטו אל צור חוצבתה ואל מקבת בור וגו', וא"ת אברהם יצא מתרח ותרח מנחור ונחור משרוג וכולנו בני איש אחד נחנו ואב אחד לכולנו, לזה אמר ובגוים לא יתחשב, כי לזה נקרא אברהם צור, לומר שלא היה לו שום לחלוחית, ולזה לא הוליד עד אחר מאה שנה עד שיבש כל הלחלוח שקבל מתרח, ולזה נשתנה שמו לומר שתרח הוליד אברם לא אברהם, וכן יצחק לא נולדו לו בנים עד שהיה בן ששים שנה, כי אולי נשאר שום לחלוח באברהם מחמת תרח, עד שהלך לו אותו לחלוח, וכן האמהות היו עקרות, לומר שאותם שנולדו מתרח אותם אינם ראויות, ואלו אחרות הם, זהו מגבעות אשורנו א"כ הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב, אין לו שוה אחיזה ולא שום שייכות בגוים. עוד אתה אומר ולכה זועמה ישראל, ואני רואה שלא נברא העולם אלא בשביל ישראל, כי מחשבתם של ישראל קדמה לעולם שנאמר בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית, וכן אמרו במדרש, כי מראש צורים אראנו אני רואה שקדמו בראשית בריאתו של עולם, משל למלך שהיה מבקש לבנות, והיה חופר ויורד ומבקש ליתן תמליות (פירוש לעשות יסוד לבנין) והיה מוצא בצים של מים (פירוש חפירות מים), וכן במקומות הרבה עד שחפר במקום אחד למטה ומצא פטרא (פירוש סלע) כדאי לבנות עליה, אמר כאן אני בינה, ונתן תמליון ובנה, כך הקב"ה היה מבקש לבנות העולם והיה יושב ומתבונן, והיה מתבונן ברוח אנשי דור המבול, אמר היכן אני בונה את העולם ורשעים אלו עומדים ומכעיסין אותי, כיון שצפה הקב"ה באברהם שעתיד לעמוד, אמר הרי מצאתי פטרא לבנות עליה וליסד את העולם, לכך קרא לאברהם צור וישראל נקרא צור הוי כי מראש צורים אראנו, ע"כ. ורש"י ז"ל פירש ובגוים לא יתחשב כתרגומו שלא יהיו נעשין כלה כו' ע"ש ברש"י:

ובמדרש אמר לו בלק ראה מה עתידין לעשות בשטים, אמר לו אתה צופה בשטים ואני צופה מה שעתידין לעשות בצורים שנאמר עשה לך חרבות צורים, והוא מכפרת להם על כמה עבירות, אמר לו אם אין אתה יכול לקללם קלל אומה אחרת וערב אותם עמה, אמר לו איני יכול, הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב, ע"כ. מה שאמר לו בלק ראה מה שעתידין לעשות בשטים, היכן אמר לו בלק כן אלא הוא רמוז באומרו ויעלהו במות בעל, על אותם שמתו על הבעל. שנאמר ויאכל העם וישתחוו לאלהיהם, ד"א הן עם לבדד ישכון, הן בלשון יוני אחד, אינם מתחשבין עם אומה אחרת, תדע לך שהוא כן חשוב כל האותיות ותמצא כולם יש להן זוג, וה"א ונו"ן אין להם זוג כו', ודע שמחל"ף עד יו"ד במספר כללי ה"ן. יו"ד, לפי שקבלו עשרת הדברות והעולם נברא בעשרה מאמרות, שלא נברא אלא בשביל ישראל סבא, שהם נקראים ה"ן, ויו"ד בכללה עולה ה"ן, וישראל אין להם זוג, לזה יש להם חלק לעוה"ב שנברא ביו"ד: